שעג, א

הוא מן המאציל לאצי' בבחי' שמות דע"ב ס"ג כו'). אבל בבחי' פנימי' ועצמי' האור דא"ס שלמעלה מן ההשתל' דעולמות ז"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כו', דבאמת מצד עא"ס⁵⁰³ לאו מכל אינון מדות כלל ולא⁵⁰² נק' אדם כמ"ש כי לא אדם⁵⁰⁴ הוא, רק שנאצל מן העצמות בציור אדם פ[נימי], והוא אותיות רת"ס דאמת דתוה"ק שנק' אדם כמ"ש זאת תורת האדם⁵⁰⁵ בחכמה ומדות כו' בבחי' צורה עצמי' ממש כמו ושמי הוי' כו' שלמעלה מהיות מקור למדות דאצי' לאחזאה לאתנהגא⁵⁰⁶ כו', ומאדם זה נחקק אותיות בחו"מ⁵⁰⁷ בבחי' יצי' כמ"ש בראתי"ו יצרתי"ו⁵⁰⁸ והן נש"י ש[הן] נק' אד"ם בצלם אלקי'⁵⁰⁹, ואח"כ נמשך עוד בבחי' עשי' למטה ממש והן התו"מ שהן בחי' החכמה שבראש ורמ"ח אברים רמ"ח מ"ע⁵¹⁰ באד"ם דעשי' הנגלית לנו לעשות בפו"מ ותורה דאצי' נק' אד"ם דאצי' ובריאה נק' אד"ם דבריאה כו', ובכלל בחי' א"ק נק' אד"ם דבריאה⁵¹¹ כידוע. אבל עצמות א"ס ב"ה ממש למעלה גם מבחי' פנימי' דחכ' ומדות דתוה"ק הנ"ל, וכמ"ש ולאו מכא"מ כלל כו'. רק עכ"ז נק' חותמ"ו ממש לפי שמתצמצם ומתלבש באותיות התו' שנק' אמ"ת כנ"ל [וכמ"ש] נעשה אד"ם בצלמנו כו' שנק' אדם דעשי' ואדם דיצי' ובריאה עד גם בחי' אדם דאצי' בפנימי' דחו"מ⁵¹² דתורה אינו רק בחי' החותם שלו לבד, רק שהן בחי' אותיות משמותיו העצמיי' שבבחי' פ[נימי'] זו נשתלשלה התו"מ למטה שהן ג' קשרי' דישראל מתקשראן באורייתא בבחי' סתים וגליא כמו שנחקקו בחותם כמ"ש שימני כחותם על לבך שזהו כחותם שבשעוה בדוגמא לאותיות החותם הע' דתורה מאותיות דתורה⁵¹³ מתקשראן בקוב"ה עצמו שנק' סדכ"ס כו', ובחי' חיצוניות השפע הוא שנמשך מזה שרש ההשתל' באותיות החותם העליון דתוה"ק באבי"ע להיות מקור להנהגת העולמות וקיומם התמידית מאין ליש כנ"ל וד"ל.

והנה בכ"ז יובן מ"ש כאן ופתחת עליו פתוחי חותם דעליו משמע שעל הציץ נחקק באותיות החותם וא' פתוחי חותם סתם שזהו בחי' חותמו של הקב"ה שנק' אמת כו', והוא בחי' החו"מ דתוש"מ והמצות שבאים בציור אדם ברמ"ח אברי' שנק' רמ"ח אברים דמלכא⁵¹⁴ למעלה בבחי' אדה"ע דאצי' כנ"ל בענין נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שבד"כ⁵¹⁵ בחי' צל"ם שהוא צורה הע[צמי'] בחקיקת א[ותי'] אותיות ע[צמיי'] זהו אותיות התוה"ק שבמח' הקדומה וירדה באצי' בבחי' או"כ שנק' רמ"ח