שנה, ב

ונמצא דמה שהי' בחי' ההבדלה בכלל ברצון העליון שלמעלה מן הטעם [ב]אנכי ולא יהי' לך [הוא] שב[א ל]שלימות הבירור והבדלה ע"י החכ' דוקא [ו]בדרך פרטי פרטיות ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, שהוא תושבע"פ דוקא מל' קרינן לה⁵⁵⁵ ששם הוא תכלית שלימות הבירור כמו בכל דקדוקי סופרים⁵⁵⁶ בכל הלכות התורה בכל פרקין ושייפין שבה כמו כל אברי [ה]אדם שאע"פ שכלולים זע"ז [י]באו לבחי' ההתחלקות כל אבר על מקומו ולא ישנה תפקידו כו', והוא ע"י הגידים דקים שמתפשטים מן המוח אל הלב דוקא ומן הלב הולך וסובב [כל האיברי'] להשפיע לכאו"א לפי טבעו דוקא וד"ל (ואע"פ שבלב שם הוא עיקר בחי' התכללות דרוח ונפש בב' חללים שבו כנ"ל אדרבה היא הנותנת שיוכל אח"כ דם הוא הנפש שבחלל השמאלי להשפיע לכל אבר פנימי' וחיצוני' לכאו"א כפי טבעו דוקא כנ"ל ).

והנה ע"ד כ"ז יובן ג"כ בענין ב' אבני שה"ם בב' כתפות האפוד לימין ושמאל להיות ששתי⁵⁵⁷ התחלקות זאת דימין ושמאל שבב' כתפות דוקא בא מבחי' דע"ת עליון שבכת"ר שלמעלה הרבה מחו"ב שבראש והוא בבחי' כת"ר שבכת"ר שנק' גולגלתא⁵⁵⁸ כו' [להיות שיש בכח ד"ע זה] להטות הרצון לחו"ג א"כ [שרשו למעלה מן הרצון (כמו שד"ת מטה לשכל לחו"ג ששרשו למעלה מן השכל כו') וזהו גדולה] דיעה שניתנה בין ב' אותיות י"ה⁵⁵⁹ כו' ומשם נמשך למטה בחיצוני' הדעת שבין כתפות דוקא לחלק לחו"ג בחיצוני' (והוא כמו שנמשך מחו"ג שבכת"ר שהוא עצם הרצון העליון לבא בהתחלקות ימין ושמאל באנכי ולא יהי' לך במ"ע ול"ת בחיצוני' דוקא שהוא למעלה מן הפנימי' דחו"ב שבכת"ר כו' כנ"ל (כי שרש הכתפין למעלה ממוחין שבראש שהרי בנשיאות כפים א' וישא אהרן את ידיו⁵⁶⁰ כו' ומה שיכול להגביה ידיו למעלה מראשו זהו מן הכתפין, וז"ש דרישא דמלכא בחו"ג אתקין⁵⁶¹ כמ"ש במ"א). וע"כ הי' ששה משמותם על אבן הא' לפי שזהו שרש ומקור הראשון דמדות דחו"ג כמו שיוצאין מעצמות אור הכת"ר שלמעלה מחו"ב דכת"ר, ואמנם בהגיע אור זה בחכ' שזהו בחי' דעת דאבא שנק' מפתחא דכליל שי"ת⁵⁶² כו' שכלולים בו ו' מדות יחד והוא מוח הזכרון דאבא עצמו הנ"ל, אבל אח"כ ממילא נמשך מחכ' לבינה מאין ליש בהתחלקות דל"ב נ"ח ומשם ללב ע"פ התחלקות דל"ב חדרים כו', והוא מ"ש ויקם עדות ביעקב⁵⁶³ שהוא התכללו'