תג, א

ובקומ"ך⁴⁰² שוין וכן אם זכרתי"ך על יצועי⁴⁰³ בקטנות באשמורות בק"ש בגדלות שוין). ואמנם בחי' עצמות זה שאין בו הפרש בין קטנות לגדלות ואו"ח דשינה לאו"י דהקיץ זהו בטבעיות הלב בחומר החיצוני דוקא שהוא עצמי וטבעי [ב]תולדתו (שממנו יתפשט טבעיות במוח אח"כ דבנין החומר קדם לבנין הצורה⁴⁰⁴ לכל הדיעות, ותחלת ההתהוות החומר בא מן הלב ובהתהוות הצורה בא במוח⁴⁰⁵ תחלה כי בטבעיות וגשמיות הלב גבוה מן המוח וברוחניות ואור וחיות דצורה המוח משפיע ללב וכך הוסכם בס' הרפואה), ולכך גם בשינה במוח ועין ואזן כו' לבי ער כמו בהקיץ ממש. אך עכ"ז ער זה רק בהעלם דמקיף בנקודת הלב שנק' תעלומות הלב⁴⁰⁶ כי הרי אין מחמת זה גילוי הרגשה ותנועה חיצוני' בשינה כלל דאע"פ שלבו ער נרד"ם בשינ"ה כו'. וכך יובן בכנ"י ברוחני' דנשמות שבחי' הטבע העצמי' בכלי הלב החיצוני' (שנק' נאטו"ר בחומר הפשו"ט והיול"י שלמעלה מן הצורה שכלי' ורצוניות כו') למעשה המצות ואוי"ר ששייך לזה כמו טבע ראשון עצמ[ו] שמאיר בתעלומות לבם בנקודה הפנימי' בהעלם ממקיף דיחיד' מ"ם דצלם אף בשינה דגלות בקטנות דמוחי' ומדות בתכלית וכמ"ש למעלה (דבבחי' או"ח דשינה דוקא בחי' המל' דנה"י שבנה"י ושם הוא בחי' כת"ר דכת"ר), וע"כ מחמת זה שלבו ער בגלות קול דודי דופק להיות כח המעורר העליון להביאו מאו"ח דשינה לאו"י דהקיץ שיאיר מהעלם דצל"ם בנר"נ בגדלות המוחי' כנ"ל (כיוסף צ"ע שהוא פות"ר חלומות ותופ"ר⁴⁰⁷ והוא משיח בן פור"ת יוסף שמגדיל האורות בכלים כמו עד דוד הגדי"ל⁴⁰⁸ וכמ"ש וגבה מא"ד⁴⁰⁹ ). ויובן זה גם בקטנות וגדלות דעיבור ולידה בכנ"י דבחי' נה"י דנה"י (כתלת גו תלת ) כו' שהוא טבעי' המדות [באהוי"ר למעשה לבד, זהו כמו ולבי ער בשינה שמאיר שם מקיף העליון דיחידה והוא מה שבא אח"כ מקטנו' לגדלות בלידה דמשיח] שישכיל כו' עד וגבה מא"ד בגילוי כל העלם דרזי' דאוריי' מתעלומות חכ'⁴¹⁰ הקדומה, וגם למעלה מזה בכת"ר שבכת"ר שמשם מקור כל רצה"ע [ועונג] העצמי דתו"מ והוא כת"ר ש"ט דמשיח כנ"ל), שכ"ז יבא לע"ל רק מבחי' עולה דתו"מ בקטנות דעיבור בגלות, שזהו בא רק מצד בחי' הטבעי' בחומר הפשוט שיכול לבטל א"ע לגמרי כאלו אינו מהות בפ"ע כלל כנ"ל בענין עובד אלקי' בעול שלמעלה מבן ועבד נאמן כו' וד"ל.