תב, ד

דקטנות בעיבור, ואמנם בזה דוקא שורה בחי' המקיף דיחידה להביא הכל מן ההעלם לגילוי בלידה (כמשי"ת).

והנה אחר כ"ז יש להבין הטעם שאמר הקים על עולה דתו"מ שהוא מה שנק' עובד אלקי' דוקא רק לבטל א"ע למעשה בלבד בעול מ"ש יותר מטבעו ורגילותו כו', שהרי דוד הוא משיח³⁹⁰ דלע"ל דכתי' בי' ישכיל עבדי כו' וגבה מאד כו' (ואמר בו בני³⁹¹ היום ילדתיך בבחי' לידה דנש"י בכלל כנ"ל) וכל העלם יביא לגילוי באו"כ עד שכולם ידעו אותי כו', ואיך יהי' כ"ז רק בעול בע"כ בלבד כו'. אך הענין הוא דהקים עול היינו כל עומ"ש שהי' בתחלה בחיצוני' בלא אור וחיות כלל הקים והגביה והעלה אותו למדרגה הגבוה והעליונה מהנ"ל³⁹² והוא בבחי' מקיף למקיף שנק' כת"ר שבכת"ר ונק' כת"ר ש"ט דמשיח שעולה גם על כת"ר מל' וכתר תורה כו' (וכמ"ש אבן מאסו הבונים³⁹³ שהן או"א הית"ה לראש פנ"ה בעטר' ע"ג הראש וכן אב"ן הראש"ה³⁹⁴ כו' והוא בחי' ב"ן דנוג"ה אחר הבירור ע"י עומ"ש דוקא בביטול הי"ש לאי"ן נגד הטבע כנ"ל). והענין הוא כידוע בהפרש שבין או"י לאו"ח דבע"ס דאו"ח המל' בחי' כת"ר³⁹⁵ כו', והענין הוא דבחי' עיבור או שינה דגלות זהו בחי' או"ח דוקא כנ"ל ואז בחי' המל' שהיא נה"י דנה"י בחי' כתר ממש. וזהו מ"ש אני ישנה ולבי ער כו' שזהו בחי' טבעי' המדות בלב בחיצוני' דחיצוני' לענין מעשה לבד שנשאר בשינה דגלות בכנ"י בלא אור וחיות כלל וכלל כו' כנ"ל, ועד"ז³⁹⁶ יכולים למס"נ ממש על המעשה דמצות דוקא כידוע שמוכרח לומר שיש בזה דוקא מבחי' האו"מ עצמי³⁹⁷ דיחידה ממש שממנו מקור כל רצון לטוב כו' כי נעוץ סב"ת באו"ח שהמל' כתר כו'.

וזהו ולבי ער דזהו פלא גדול דאם הלב הוא בחי' מקבל מן המוח³⁹⁸ כידוע, וא"כ איך יהי' כלי המוח שהוא המשפיע בשינה בהסתלקות והעלם לגמרי כנ"ל ולבי ער שהלב אינו בהסתלקות והעלם כלל, שזהו [oldpage_1202] ּ ההיפוך מבהקיץ שאין ערך גילוי האור וחיות במדות שבלב ובחיצוני' שבו רק לפ"ע קבלתו מן המוחי' שבראש כידוע ובשינה יהי' להיפוך שהמוח ישן והלב ער ולא ישונה מן אונס השינה. אלא מוכרח לומר דיש נקודה פנימי' בלב שלמעלה מן המוח לגמרי והוא בעצמות דיחידה (שבה א' בלא לב ולב³⁹⁹ שניהם שוין כו') שלא יפול בו ענין שינה כלל כנ"ל, דשינה והקיץ שוין בו ממש דהיינו⁴⁰⁰ קטנות וגדלות שוין ממש כי קטנות וגדלות או או"ח ואו"י אינו שייך רק בהתפשטות דכתר כו'⁴⁰¹ ולא בעצמיות ממש (וכמו ובשכב"ך