שעב, ב

המקבל בבחי' רשפי אש שנק' אי"ש א"ש י'⁴⁵⁶ כו') ועל בחי' רשפי אש הנ"ל⁴⁵⁷ האה"ר בתענוגי'⁴⁵⁸ כזאת אמ"ר⁴⁶⁰ לא יוכלו לכבות⁴⁶¹ את האהבה כו' (ולפי שאינו בבחי' אש שיכבה אותו המים כי זהו בחי' אור הת"ע באה"ר בשעה⁴⁵⁹ שהן בבחי' גבורות שבעצמות התענוג ורצה"פ) שאין לו מנגד כלל דהיינו שלא יש רצון המנגד לרצון העצמי הזה עד שלא יביט לדין וחוב כלל כמש"א לא הביט און ביעקב⁴⁶² כו' ה"א עמו ממש ותרוע"ת מלך בו מרעוא דכ"ר כו'. וזהו בחי' זהב טהור דוקא שטהור מכל סיג לגמרי כמו טהור עינים מראות ברע⁴⁶³, שלא חפץ לראות ברע כלל דהיינו שלא ירצה לשמוע למקטרג כלל ע"כ א' ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם⁴⁶⁴ ויהפוך הוי'⁴⁶⁵ את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך בבחי' אה"ר בתענוגי' הע'⁴⁶⁶ כאהבת עצמו ממש, שאין אדם רואה חוב לעצמו כלל. ואף שיודע בעצמו חוב נעשה כזכות ממש עד שאינו רואה עליו חוב כלל, כך הוא במ"ש לא הביט און ביעקב מצד אה"ר העצמי' שמביט עליו רק בעין טובה ואינו רואה חוב כלל, וכמו הבן לגבי האב דאם אהבת אביו [oldpage_1104] ּ אליו בע[צמו'] נפשו וכמו ונפשו קשורה⁴⁶⁷ כו' ברשפי אש התענוג בעצם עד שתכלה נפשו אליו, אז אפילו הבן שעושה נגד רצונו בתכלית ומכעיסו במעשיו המכוערים ירבה לסלוח לו ולא יראה עליו חוב כלל, לפי שתמיד ירצה לו כמו כאב את בן ירצה⁴⁶⁸ בתמידות בלי ביטול מכל דבר כו'. וכך הוא כאן בענין ההבטה והסתכלות שמציץ מן החרכים ברשפי אש האה"ר כו' מצד התקשרות כל עצמותו ית' בכנ"י עד שהוא רק ברצון טוב להם ואין לו מנגד ברצון אחר לחוב כלל וכלל כנ"ל במ"ש לא הביט און כו' ולא כמ"ש וירא און⁴⁶⁹ רק שלא יתבונן אלא הוא טהור עינים מראות ברע דישראל שאינו רואה אותו כלל. והיינו בחי' זהב טהור דציץ שעשה משה דוקא שיהי' על מצח אהרן כה"ג דוקא שהוא הממשיך ומעורר את האהבה רבה בנש"י ונק' שושבינא דמטרוניתא כו', שהי' מזהב טהור בבחי' הגבורות דרשפי אש העונג ורצה"פ דבחי' רעדכ"ר שהוא לרצון תמיד לפני ה' בלי שינוי והפסק לעולם כנ"ל כמו שאב את בן ירצה תמיד, ולא יש שינוי רצון⁴⁷⁰ אחר כלל אף שעושה נגד רצונותיו תמיד מטעם הנ"ל וד"ל. ואמנם צ"ל ציץ זה על מצח אהרן דוקא ואז יהי' לרצון תמיד דוקא כנ"ל שזהו התנאי הב' הנ"ל וא[ם] ל[א] הי' על מצח אהרן כה"ר שהוא הכח המעורר וממשיך לב כנס"י מלמטה למעלה לא הי' מועיל מעשה הציץ מצד עצמו אף ע"י משה להיות לרצון תמיד על כנ"י למטה ממש וד"ל.