שנד, ב

דעת[ו] נוטה להתיר. אבל פרטי התחלקות [שב]חסד [ו]גבו' אינו בא בגילוי עדיין רק לחסד סתם ודין סתם, וגם שיש בחסד דין ונק' גבורה שבחסד עם⁵⁰³ נה"י⁵⁰⁴ שבחסד וכן בדין יש חסד שבגבו' עד נה"י דגבו' זהו הכל בכללות שנכללים כולם בב' מדות אלה. וזהו בחי' הדעת שבין ב' כתפות⁵⁰⁵ ימין ושמאל שממנו מתחלק ב' מדות דחו"ג לב' דרועין ימין ושמאל בלבד לפי שדעת זה נמשך בבחי' החיצוני' שבמוח הדעת שלצד העורף⁵⁰⁶, וע"כ נמשך לב' [oldpage_תקכג] ּ כתפות שהם ג"כ חיצוני' המדות [ד]יד ימין ושמאל לבד שהכתף הוא בחי' אחוריי' כידוע. אבל בחי' פנימי' דמוח הדעת שבראש הוא אשר מתחלק במוח לל"ב חדרי'⁵⁰⁷ כמ"ש ובדעת חדרים ימלאון⁵⁰⁸, והם ל"ב נ"ח⁵⁰⁹ שמתפשט בבינה דוקא והוא הטעם והסברא [שבא] בהשגה והבנה במוח בינה וע"י הדעת הוא שנתחלק לל"ב חדרים ונק' ל"ב שבילים דמתפתחי' במוח⁵¹⁰ כו', ומשם נמשך אל הלב שמפני זה נק' לב כי הלב [הוא] בחי' נוק' מקבל מל"ב נ"ח שבבינה ונתחלקו ע"י הדעת כנ"ל וזהו דבינה ליבא, וע"כ נק' לב שמקבל מל"ב חדרים שבמוח שהן ל"ב נ"ח כו'. וכ"ז בבחי' הפנימי' שבדעת שנמשך ללב בבחי' התחלקות בפרטי הו' מדות [וב]בחי' [ה]התכללו' די"ב ג"א כנ"ל רק שבלב הוא עיקר הגילוי התחלקות בכל פרט כל אור בכלי שלו וגם התכללות דמדות בי"ב גבולי אלכסון, אבל [ב]ל"ב חדרים שבמוח עדיין ההתחלקות וגם ההתכללו' הוא בהעלם דמח' בלבד כנראה בחוש בכל משפט ענין⁵¹¹ השכל בדעת נוטה לכמה הפכים יחד כו' וד"ל. אך א"כ יש להבין למה אמר ולא יזח החשן מעל האפוד דאפוד דכר וחושן נוק' כנ"ל אחר שעיקר קבלת הלב הוא מן המוח דחו"ב בדעת שמתחלק לל"ב חדרים ומשם נמשך ללב ממש כנ"ל, הענין הוא דבאמת הגם שבחי' הדעת דבין כתפות הנ"ל אינו רק חיצוני' שבמוח הדעת כנ"ל, מ"מ יש לו שרש בפנימי' [מוח] אבא עצמו כמו שהוא בבחי' אין ממש טרם שמתפשט' החכ' בבינה, והוא במדות דחכ' עצמ[ה] כמו שהוא קודם שיבא מאי"ן דחכ' לי"ש דבינה בהשגה וטעם לדבר כב"ש אוסרי' וב"ה מתירי', אע"פ שאין יודעים טעם לדבר כלל שזהו רק מצד עצם החכ' שבלי⁵¹² שמטה כלפי חסד א"א [לו] לומר לאיסור ולחיוב. וראי' ממה שמצינו בגמ' שהקשה לרב וכי מה בין זה [לעגל] כו' אשתיק רב כו' ומ"מ לא חזר בו⁵¹³ אע"פ שסתרו טעמו כי מצד עצם כח נשמתו א"א [לו] לומר בהיפך כו' וזהו שנק' ו"ק דאבא⁵¹⁴ עצמו שא"א לבא בהשגה⁵¹⁵ [ו]טעם דבינה כמ"ש במ"א.