שעא, ד

במקום רחוק וחושך דק"נ ע"י העוונות וקושי לבבם נעשה כמו מחיצה ש"ב מפסקת בינם לאביהם שבשמים⁴³³ כו' כנ"ל, וכמש"א הנה הוא עומד אחר כתלינ"ו⁴³⁴ כו' כותל שעשינו בעצמינו להסתיר אור האלקי כו'. אך עכ"ז מגודל האה"ר העליונה⁴³⁶ שלו לבניו מתצמצם מאד בעצמו לבא ולעמוד אחר כתלינו כו'⁴³⁵ לראות ולהסתכל בכנ"י אף בהיותם ברחוק מקום דרך פרצות וסדקים קטנים⁴³⁷ כמש"א מציץ מן החרכים, שהוא ע"י התעוררות עליונה שמעורר לכנס"י בתשובה שלימה בחי' לב נשבר כנ"ל. והיינו ע"י מה שמביט ומסתכל בחרכי' הללו שהוא ע"י אה"ר ברשפי אש התשוקה ביותר מבזמן הקירוב בבהמ"ק שהי' משגיח מן החלונות כמו בצ"ג כנ"ל ועי"ז ממשיך לב כנ"י בתשוקה ורשפי אש האה"ר לשוב אל ה' באמת בלי שום הפסק בעולם, כי ראי' מצומצמ' זו שרואה מן החרכים ע"י תשובה כנ"ל יותר היא עמוקה בעוז אה"ר בהארת הפ[נימי'] והע[צמי'] מבחי' הראי' שבקירוב בבהמ"ק כמו בראי' דג' רגלים דכתיב יראה כל זכורך את פני הוי'⁴³⁸ כו', וכמו ג' מועדים עכשיו שאין אנו יכולים לעלות ולראות כו' בראי' מקרוב, וגם מלמעלה למטה אינו רק מציץ מן החרכים זהו במעלה יתירה יותר מטעם [הנ"ל], שבזמן הריחוק מחיצה מפסקת כמו בגלות השכינה בע"ש דנוגה שנק' לבוש שק כו' אז יש רשפי אש האהבה מן המקבל אל המשפיע כמ"ש רשפי' רשפי אש⁴³⁹ כו' בזמן הגלות דוקא כמש"א הלואי כן בקדש חזיתיך⁴⁴⁰ (כמ"ש במ"א בענין יו"ט של גליות⁴⁴¹ כו'), והיינו מצד ההבטה והסתכלות דמשפיע למקבל דרך חרכים שממשיך לב המקבל אליו כמו עיניו כיונים⁴⁴² כו' ועיניך יונים⁴⁴³ כו' כמבואר במ"א וד"ל.

ובזה יובן מ"ש ועשית ציץ זהב טהור דוקא למה נעשה מן הזהב ולא מן הכסף, הלא ידוע דהכסף שרשו בבחי' החסדי'⁴⁴⁴ והזהב בבחי' הגבורות⁴⁴⁵ וכה"ג שרשו רק בבחי' החסד⁴⁴⁶ כידוע ואיך הי' הציץ במצחו שהי' לרצון של חסד דוקא מן הזהב שהוא בחי' הגבורות ולא מן הכסף, ולמה מזהב טהור דוקא. אך הנה מבואר למעלה בשרש ענין הציץ הוא להאיר ולהמשיך בנש"י מבחי' הארת אה"ר העצמי' שזהו כמו מציץ מן החרכים כנ"ל שזהו ענין הארת אור הרצה"פ של חסד וטוב שנק' רעדכ"ר שבמצחא דע"י כו' (כמשי"ת). והנה ידוע שיש ב' מיני אהבה אף ברצון שלמעלה מן השכל והטעם, א' אה"ר שנמשך כמים בבחי' קרירות שזהו בבחי' החסדים