ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תצוה</h2><h3>ולהבין זה בתוס' ביאור</h3><h3>ולהבין זה בתוס' ביאור</h3>שלח, א

שלח, א

גופו כנ"ל. אך א"כ לא הי' מתפלל ולומד ועושה מצוה כלל, ואנו רואים שגם בטרדות הפרנסה וכל עניני עוה"ז כנ"ל, מ"מ כל איש מישראל אפי' הפחות שבהם מתחזק בנפשו להתפלל כפי יכולתו בסידור שבחו של מקום כמו בפסוד"ז ובברכת דיוצר אור ובק"ש לכוין באחד וכן בתפלה, וכה"ג יכול לקבוע עתים לתורה ועושה מצות הרבה ובפרט במצות צדקה ות"ת לבניו וכה"ג כידוע. וא"כ ודאי יש בזה איזה רצון וחפץ הלב בהתעוררות בכל א' וא' לפום שיעורא דילי', ואיך אמר אין קורא בשמך כו'.

אך צריך לומר בזה דגם שקורא בשמך בתפלה וק"ש וכה"ג אין זה מבחי' פנימי' כלל אלא רק בבחי' חיצוני' ואחוריים לבד, דהיינו בחיצוניות הרצון וחיצוניות הלב ביותר כמו שא' כי פנו אלי עורף708 ולא פנים כו', פי' כי פנו אל"י שפונים אלי ממש אבל זהו בעורף לבד בבחי' חיצוניות ואחוריים דרצון ולב ומוח ולא בבחי' פנימי' כלל וכלל, וכמו שא' יען נגש העם הזה אלי אלי ממש נגשו בתפלה ועבודה האלקי', כמו ואותי יום יום ידרושון709 כמו בתפלה כו' ודעת דרכי יחפצון בלימוד בד"ת כו' אבל רק בפיו ובשפתיו כבדונ"י ולבו רחק ממני710 כו', כמו גם בפסוד"ז וברכת השחר שגם שבפיו ושפתיו כבדוני בשבחים והלל וברכה והודאה כו', אבל לבו רחק בפנימי' לגמרי כי בחי' פנימי' הלב בעומק נפשו נתקשר בחיי גופניי' כל היום ובבואו לדרוש ה' בתפלה אין זה רק לצאת י"ח בלבד ומדבר רק מן השפה ולחוץ שזהו רק בפיו ושפתיו כבדוני לבד בלא לב ומוח כלל. ועכ"ז הרי יש בזה מעט רצון [oldpage_תצז] ּ והתעוררות הלב לעבודת ה' שעכ"פ לא יקל ראשו בפר"ע לגמרי שלא להתפלל ולהניח תפילין ולקרות ק"ש כו', אלא מקבל ע"ע ברצון לקיים מצות ה' בטו"ת וק"ש לצאת י"ח עכ"פ, וכן לסדר שבחו ש"מ בפסוד"ז כמוטל על העבד לאדון כו', רק שכל זה אינו בא מהתעוררות פנימית הלב והמוח רק בחיצוני' הרצון בקרירות גדולה. וזהו כי פנו אלי פי' אע"פ שפונים אלי בעבודה האלקי' כאשר נגשי' בתפלה מ"מ פנימיותם זה אינו אלא בבחי' עורף בחיצוניו' הרצון והלב ולא בפנים בפנימי' הרצון והלב כלל וכמ"ש ולבו רחוק ממני לגמרי כנ"ל וד"ל.

ואמנם מבואר במשל עמידה דב' בני אדם אב"א שזהו בא מצד הריחוק לגמרי רק שאין בלבם אהבה לגמרי אף לא בחיצוני' הרצון והלב ע"כ אינו מדבר עמו אף מן השפה ולחוץ בקרירות לצאת י"ח לבד כנ"ל, כי גם בחיצוניות הרצון יש רצון וחפץ עכ"פ ורחוק הוא מן השנאה. אבל עיקר ענין אב"א היינו מה שפונה עורף דוקא, שזהו פי' הפשוט דכי פנו אלי עורף שנסוגו אחור ופנו עורף ממש כו', ולא שהם פונים עכ"פ בחיצוניות הרצון כנ"ל במ"ש בפיו ושפתיו כבדוני כו'. וזהו כמו בפורק עול מל' שמים מצד הטנאה שבלבו שמאס בדרכי הטוב

הערות

  1. 708. כי פנו אלי עורף : ירמי' ב, כז.
  2. 709. ואותי יום יום ידרושון : ישעי' נח, ב.
  3. 710. בפיו ובשפתיו. . ממני : ישעי' כט, יג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.