שנג, ד
חילוקי שרשי השבטי' למעלה כך יהי' מראה כל אבן שיהי' שמו חקוק עליו לזכרון לפני ה' כו'. ואמנם עכ"ז הרי כל הי"ב אבנים היו חקוקים בחשן כולם ביחד דוקא דהיינו שבאמצעות כולם יחד דוקא הן עולים לזכרון לפני ה' ולא כל א' בפ"ע כמ"ש ששם עלו שבטים כו', לפי ששרש א' לכולם יחד בהיותם חקוקים על לבו של אהרן דוקא ששם הוא בחי' ההתכללו' [דוקא] והי' כל אבן כלול גם ממדריגת זולתו כמו כל שבט שיש בו התכללות מזולתו, לפי שי"ב צרופים דשם הוי' כלולים כא' בשם הוי' וכמו י"ב ג"א, ובפרט בבחי' העלאה למעלה כמ"ש לך ה' הגדולה והגבו' שהם ביטול והתכללות דו"ק כו', וכן הנה מקום אתי כו' כנ"ל לפי ששם הוי' שבעצמות [א]א"ס שורה עליהם כשנק' צבאות ה' ונק' ה' צבאות כו' וכמ"ש אנת הוא דמייחד לון488 כו' (והוא בחי' אד"ם כמו שאברי [ה]אדם כלולים זע"ז מבלי שימצא ראש וסוף489 כ"א מקבל מחבירו וגם משפיע לו ובאמצעית כולם יחד דוקא נק' אדם שאין שלימות לא' בלא זולתו כלל כו', וראי' ממ"ת דכתיב ויחן ישראל490 כאיש אחד ממש כו', וכן אנו אומרים ברכינו אבינו כולנו כאחד491 דוקא [כו'] כנ"ל). וזה שאמרו השבטים כך אין בלבינו שהוא [כמו] י"ב אבני החשן שבלב כה"ג אלא אח"פ כו' דאנת הוא [חד]492 כו' כמו ביחו"ע דו"ק דז"א דאצי' (ויותר נראה עלי'493 מטעם הנ"ל בשרש השבטי' למעלה מהאבות). וזהו שהיו כל הי"ב אבנים שבחשן כלולים זע"ז במה שהיו דבוקים וסמוכי' זה אצל זה בלתי מופרדי' בריחוק מקום (והיו [ה]אבנים מסודרים כסדרן זה אצל זה בד' טורים כסדר י"ב צירופי' [ד]הוי' כמו שהשבטים הם סדורים בסדר ד' דגלים) כי הרי כולם היו חקוקים בחשן במקום אחד עכ"פ, והוא מטעם הנ"ל שבלב דוקא מתכללי' זע"ז (כיחוד לב הימיני עם לב השמאלי שנעשה כמו לב אחד). אבל הנה בשתי כתפות האפוד הרי [הי'] ששה משמותם על אבן האח[ת] בכתף זה וששה הנותרי' באבן הב' [בכתף הב'] שהיו מרוחקי' ומובדלים ששה [ש]בכתף הימין [מ]ששה בכתף השמאל אלה בימין ואלה בשמאל דוקא (שזהו בחי' התחלקות דחו"ג דוקא היפך בחי' התכללו' דחו"ג שבאבני החשן כנ"ל). ואע"פ שששה משמותם שעל האבן האחד היו כלולים באבן אחד ולא הי' אבן מיוחד לכל שם בפ"ע, הרי אין זאת ההתכללו' רק באופן ומדריגה הא' בימין דחסד לבד וכן בשמאל דגבורה ששה כאחד, ואדרבה זהו מורה דוקא בחי' ההתחלקו' דחו"ג מאחר שכ"א כלול ו' מדות שבו לבד בכללות [oldpage_1046] ּ כולם יחד בימין לבד ו[כן] בשמאל לבד כו'. אך הנה הטעם הוא בדרך כלל לפי שב' כתפות האפוד הרי הוא בבחי' האור דמשפיע במוחין דאבא כמו שהוא למעלה טרם בואו למקבל שהוא הלב שעדיין אין
הערות
- 488. אנת הוא דמייחד לון : ת"ז בהקדמה (יז, א).
- 489. מבלי שימצא ראש וסוף : ע"פ קהלת ג, יא.
- 490. ויחן ישראל [ב ניתוסף: כו'. יא ניתוסף: כולם]: יתרו יט, ב וברש"י שם [ושם: ויחן שם ישראל — ראה הנסמן לעיל פ' שמות יד, א].
- 491. ברכינו אבינו כולנו כאחד : סיום תפלת העמידה.
- 492. דאנת הוא [חד] : ת"ז בהקדמה (יז, א).
- 493. נראה עלי' : ביא: עליון מזה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.