שג, ג

יהודה וכה"ג, ור' בנאי⁵⁷² הי' ג"כ מנשמות דלא שלטא בהו נחה"ק וכן ר' ישעי'⁵⁷³ דגששי' והוה כמו משה⁵⁷⁴ כו' משום דלא שליט בי' הקנאה דנחה"ק דהקנאה בא מעוצם ההרגש וגסות וכתי' ורקב בעצמו' קנאה⁵⁷⁵ כל שיש בו קנאה⁵⁷⁶ עצמותיו מרקיבי' כו' מטעם הנ"ל (וכמ"ש הקנאה ו[ה]תאוה⁵⁷⁷ והכבוד מוציאי' את האדם⁵⁷⁸ דקנאה מחמת גבר⁵⁷⁹ כו' [שזה הכל] מחטא עה"ד וד"ל.

[oldpage_884] ּ (ךב) ⁵⁸⁰ ובכ"ז יובן מ"ש והסירותי מחלה מקרבך בחי' מחלה זו היינו בחי' נקודה דגסה"ר שהוא קליפה הקשה⁵⁸¹ שמושרש ומוטבע ב[טבע ה]אדם [מ]חטא עה"ד בבחי' הרגשה הקשה בישות וגסות עצמו שמזה יתפעל⁵⁸² בתאוות [רעות] שאינו רק למלאות לבו שנדמה לו שזהו טובתו ע"כ יתפעל מזה בבחי' ההרגש ביותר כמו ותרא האשה כי טוב העץ כו' (וכן [ב]היפוכו שחסר לו איזה דבר צרכו שירגיש בעצמו ביותר). וכן [י]ש בהרגשה זו ברעת חבירו שישמח בזה או בטובת חבירו שיעצב מזה או לקנא בו ביותר שכ"ז מחמת חטא עה"ד כו', ולע"ל שיבורר עה"ד טו"ר [לגמרי ב]ד' חלקי דצח"מ כו'⁵⁸³ אז גם בבחי' הרוחני דאדם שבצלם אלקי' יבוער ממנו כל רע הרוחני שהי' בחטא עה"ד והוא ש[יו]פסק זוהמא של נחה"ק לגמרי מעיקרו ושרשו, שזהו שלא יהי' שום תערובות ישות וגסות אפי' בדק שבדקות שזהו רוחני' דרע דקליפת עמלק שנא' בו מלחמה לה' בעמלק⁵⁸⁴ מדור דור עד ימוהמ"ש כידוע. וזהו והסירותי מחלה מקרבך [מקרבך] דוקא מאשר כבר נשרש ונדבק בקרבך מחטא עה"ד והוא הנק' מלחמה⁵⁸⁵ לשון מפעיל שהוא שורש ומקור לחל[אים] רעי' דז' מדות הרעות בחולי הנפש עד שימות וכענין הנ"ל גם בצ"ג שמזה נסתעף המות וכמ"ש ד' מתו בעטיו של נחש כו', ובחוטא[ים] ממש מסיבת הרגשת עצמם ביותר למלאות תאוות לבם נא' תמותת רשע רעה⁵⁸⁶ כו' כמו שיש רע הממית בחלקי דצ"ח כו' כך הוא ברוחני' הרע דאדם שימיתנו ולע"ל שיבורר הרע כתיב ובלע המות לנצח⁵⁸⁷ כו' וד"ל. ודוגמא לזה מצינו בכתוב שכבר הי' לעולמים במי מרה דכתי' ויורהו ה' עץ⁵⁸⁸ וישלך אל המים וימתקו המים כו' ויאמר אם שמוע תשמע כו' עד [כל] המחלה אשר שמתי במצרים [לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך⁵⁸⁹ ] כו' ולכאורה אין הפשט מובן מתחלה א[מר] לא אשים עליך ואח"כ א' כי אני ה' רופאך שצריך לרפואה עכ"פ.