שעא, ב

בהעדר הרגשת עצמו ומצד בחי' לב נשבר ונדכה⁴²² רואה הכל בעצמו לחוב גם חוט השערה כהר יחשב. ולזאת הוא מאד נבזה בעיניו נמאס וכל אדם יהי' מי שיהי' טוב ממנו ויש לו ביטול והכנעה עצמה⁴²³ לפני כל אדם כעפר ממש (וכמו העני המדוכא שהוא בתכלית השפלות לפני כל כי רוחו נשברה מאד). והנה בחי' שפלות זאת שבלב נשבר ונדכה עד שנבזה בעיניו כו' ומואס בחייו ממש כאלו הוא מותר בעולם ממש זהו שהי' במשה שהי' עניו מכל האדם כו', שהי' בו בחי' לב נשבר בתכלית בתמידות כמו בע"ת אמיתי או עני ואביון מדוכא כו' שזהו תכלית המנגד ביותר לרוח גבוה דקליפות עמלק כחוצפא והתנשאות וגסות יתירה שחזק וקשה כברזל ממש כו'. וע"י בחי' רוח ולב נשבר דמשה הי' נשבר גסות וגיאות דפרעה כמו ששוברים הברזל וסלע בפטיש חזק כו' שאין עצה לבטל הקשה כסלע וברזל רק בב' דברים, או בהכאה לחלקים כמו בי' מכות שהי' במצרים והוא שהי' נשבר לב פרעה ע"י שפלות וענווה בלב נשבר דמשה, או ע"י היפוכו המנגדו שהוא בחי' האין ומה בעצם דמשה, בלא טעם וחשבון בפחיתות הערך ממעשיו רק ממהותו השפל בעצם דנחשב בעצמו לשפל בריה בעצם שהוא הנק' נפש שפילה באמת לאמיתו כו' ורוח נמוכה ביותר, שמזה דוקא יפול הגסות והיש הקשה לגיאות דעמלק או פרעה מטעם הנ"ל וד"ל.

וכך יובן גם בכללות נש"י כאשר הן בבחי' שפלות זאת דלב נשבר ונדכה כמו בע"ת אמיתי' כאביוני אדם שרוחם נשברה ביותר בחשבון פחיתות הערך בתכלית עי"ז נשבר כח של הקליפה דעמלק שהוא המחיצה של ברזל המפסקת בין ישראל כו' [כ]נ"ל, וסיבת שפלות זו באה רק מבחי' שפלות וענוה יתירה בעצם דבחי' מה דמשה שהוא [oldpage_תקנ] ּ בבחי' ביטול עצמי כנ"ל, והוא בבחי' מה דחכ' דתורה כנ"ל. והא בהא תליא, ומסיבת שניהם יש ביכולת בחי' מה לשבור ולעשות פרצות וסדקים רבים גם במחיצה ש"ב הנ"ל, והוא ע"י בחי' לב נשבר ונדכה עד שנעשה נבזה בעיניו נמאס כו' שנעשה [זה] ע"י סיבת בחי' ביטול העצמי'⁴²⁴ דמה בעצם כו'. ונמצא שע"י בחי' עוצם לב נשבר הו[א] שנעשה הסדק והפרצה במחיצה ש"ב זו דעמלק שהוא ביטול הגסות וחוצפא מפני שנופל ונשבר הגסות ע"י עוצם בחי' לב ורוח נשברה (וראי' לזה כאשר יבא אדם בצרות גדולות שנוגע לחייו ממש או לחיי ב"ב ישב[ו]ר גסות וחוצפא דעמלק שבלבו עד שנמס והי' למים ויעשה תשובה שלימה בכל לבו, כמו מנשה ששב לאל בכל לבו⁴²⁵ כו'). והתיקון הב' שהוא הארת אור האלקי דרך הפרצה ממילא יבא ע"י סיבת בחי' מ"ה