שלו, ד

כנ"ל, אין זה שייך למשה כלל שיצוה ליקח שמן כו' כדי להעלות נר תמיד כו' שאין מדריגתו רק בבחי' המשכה דאו"י מלמעלה למטה דוקא ולא בבחי' או"ח בהעלאה שזה שייך לאהרן דוקא כנ"ל וא"כ למה א' ויקחו אליך דוקא כו'. אך התירוץ לזה זהו מה שמפרש בטעם לקיחת שמן זית כתית שהוא למאו"ר דוקא שממנו מקור כל המשכות אור במקבלי' שזה שייך למשה דוקא כנ"ל, אך א"כ מה הוא שמסיים בסיפא להעלות נר תמיד שזהו שייך לאהרן ולא למשה מטעם הנ"ל וד"ל. ואמנם הנה שרש הענין והכוונה בציווי זה למשה דוקא הוא שיצוה להביא שמן זית זך כו' כדי לעשות ולתקן הכלי דנר מצוה שיוכל לעלות למעלה להיות בחי' כלי קיבול ליחו"ע הפנימי' שהוא להעלות נר תמיד כו', כי עיקר בחי' פנימית הכלי זהו השמן זית זך שלפי ערך צלילת השמן כך יהי' צלילת האור מן המאו"ר כשיומשך אחר הפתילה (שהיא הנשמה והאור הוא אור דתורה כנ"ל וכמ"ש בזהר ע"פ ושמן על ראשך אל יחסר דא עובדין טבאן⁶⁷⁹ כו' (כמשי"ת). וזה תלוי במשה דוקא שהוא שם מ"ה מקור התיקון שיתקן בחי' הכלים לאורות באופן שיהי' בבחי' פנימי' ולא בבחי' חיצוניו' כדי שיוכלו לקבל מבחי' המאור שהוא מול פני כו', כי גם בכלים יש בחי' פנימי' וחיצוניו' וכאשר יתקן בכלים ע"י שמן זית שיקחו למשה כו' אזי יוכל להיות בחי' העלאות הנרות למעלה שיאירו בבחי' פב"פ ע"י אהרן דוקא וזהו כדי להעלות נר תמיד בפנימי' הכלים ע"י אהרן וד"ל.

וביאור ענין זה היינו ענין הכח של המשפיע דוקא שהוא בחי' משה להחזיר למקבל שהן נשמות ישראל שנק' נר הוי' ובמצות שלהם שנק' נר מצוה שיהיו עומדים בבחי' פב"פ, דהיינו אף שנסוגו אחור ועומדים למטה בבחי' אחור באחור יחזירם להיות בפב"פ כו'. ואין כח הזה רק במשה שיצוה לבנ"י ויקחו אליך כו' שבזה מחזירם פב"פ להעלות נר תמיד בפנימי' הכלים דמצות ולא בבחי' אחוריי' וחיצוניות לבד שאינו עולה למעלה כלל (כמשי"ת) (והיינו לפי שבחי' משה שנק' שושבינא דמלכא הוא בבחי' מאור מקור כל אור דתורה הפנימי' שמשם דוקא יוכל להיות כח החזרת פב"פ מאחור באחור כו' (כענין שא' מאור שבה מחזירו למוטב⁶⁸⁰ להיות בבחי' פב"פ בחי' מאור דוקא כו').

ולהבין זה יש להקדים תחלה ביאור ענין [oldpage_תצה] ּ ההפרש בכלל בין בחי' פב"פ ובין אב"א (כמו בזמן הגלות שנק' שינה כו' או עיבור בקטנות המוחין בנה"י שבנה"י תלת גו תלת כנ"ל) וכנ"י הם בבחי' אב"א אף במצות שלהם כו', כמו יען נגש העם הזה אלי בשפתיו⁶⁸¹ כו' ותהי יראתם אותי מצות