שב, ג

דתו"מ כנ"ל שהוא נק' יום שכולו ארוך, אין זה בכח האדם כלל⁵¹² למלאות ולהשלים לימי[ו] גם בעסקו בתו"מ מטעם הנ"ל בענין חיי עוה"ב שע"ז א' ובשביעית יצא לחפשי חנם בלא מצות דאם צדקת מה תתן לו⁵¹³ כו'. וע"כ ע"ז א' את מספר ימיך שע"י תו"מ אלו אמלא דוקא במילוי ושלימות דעצמו' א"ס ב"ה שנק' שלימותא דכולא⁵¹⁴ (וכמו במשיח שא' חיים נתת לו חיים נצחי' וד"ל). ומעתה⁵¹⁵ י"ל ענין בחי' הסמיכות הזאת דאת מספר ימיך אמלא למה שקדם לו לא תהי' משכלה ועקרה בארציך כו', דלפי כל הנ"ל אין להם סמיכות [כ"כ ד]גם דבארציך קאי בא"י שהוא נק' אה"ח למעלה וע"י תו"מ הזרועים בה וע"י אור הזרוע לצ"ע [כו' כנ"ל] מ"מ עיקר ענין זה דמספר ימיך אמלא קאי לע"ל בימוהמ"ש ועוה"ב [כנ"ל].

(ך) ⁵¹⁶ אך הנה תחלה י"ל סמיכת פסוק זה דלא תהי' משכלה [כו' לפסוק] שקדם לו והוא מ"ש ועבדתם את ה' אלקיכם ובירך את לחמך ואת מימך והסרותי מחלה מקרבך, ואח"כ סמך לו לא תהי' משכלה [כו'] דמשמע דהא בהא תליא. והענין הוא ע"פ פשוט שכדי שלא תהי' משכלה ועקרה בארצך צריך שיברך ה' תחלה לחמך ומימך ולהסיר כל מחלה כו' ואז ממילא לא תהי' משכלה כו' [כי ידוע דכל סיבת חיי אדם⁵¹⁷ בבריאות שלימה תלוי במזג הרכבה שבארץ ומים טהורים ונקיים שבסביבה כמו שאמרו המרגלים על א"י דארץ אוכלת יושביה⁵¹⁸ כו', ויש ארץ מגדלת בני אדם לאורך ימים וזה תלוי ג"כ במים שבנהרות שלא יהי' בהן סיבת התחלואים הרעים שממיתים את בני אדם. וז"ש תחלה ובירך את לחמך שבארץ ומימיך שיהי' נקי מכל פסולת ומכל סיג ורע והסירותי מחלה שלא תבא בקרביך ואז ממילא לא תהי' משכלה] יולדת וקוברת שגם בבחי' הארץ⁵¹⁹ לא תהי' הארץ יושבת⁵²⁰ ואוכלת יושביה. והנה הזכיר כאן ג' דברים בכלל בני חיי ומזוני, תחלה הזכיר מזוני שהוא סיבת החי[ות] הטוב והוא כשיברך לחם ומים ויסור כל חולי רעה, ואח"כ בני שלא תהי' משכלה כו' ואח"כ חיי שהוא אריכות הימים כמ"ש את מספר ימיך אמלא ביתר מכפי מדתם כנ"ל. וכמו"כ⁵²¹ יובן כ"ז ברוחניות החיות האלקי [ל]נשמות בארץ עילאה וארץ תתאה [כו', כנ"ל דתחלה הזכיר בחי' מזוני דלחם ומים שהוא התו"מ בגשמיות שבאו למטה לברר לעה"ד טו"ר שנק' מזון לחם לנשמה וכמו ותורתך בתוך מעי⁵²² וכתיב לכו לחמו בלחמי⁵²³, ולחם זה דתורה יוצא מארץ עילאה לארץ תתאה