שצג, ג
וקראת לשבת ענג298 ובכאן לא אמר שבתותי. כי שם עיקר ענינו העלאה בעצמות התענוג משלימות המלאכה כנ"ל שעלי' זו צורך ירידה כו', והיינו ב' שבתות כהלכתן בכל שבת299 כמ"ש במ"א, אבל כאן עיקר ענינו להעלות לכנ"י למעלה ולהבדילם מסט"א בעלי' זו מטעם חטא העגל כנ"ל אין כאן אלא עלי' ולכך הזהיר לא תבערו אש300 לעורר פסולת מדה"ד שרש הסט"א, משא"כ שם לא הזהיר ע"ז כי הי' עדיין קודם חטא העגל כנ"ל. וגם מ"ש שם אות היא ביני כו' מטעם הנ"ל בענין השביתה שהוא בעצמות כו' ולא יש חלק לסט"א בו כלל ואז היו ישראל קודם חטא העגל שפסקה מהן זוהמא של נחש כו' בזמן מ"ת כנ"ל, משא"כ כאן שהיו אחר החטא שחזר ונדבק בהם כנ"ל בענין ויתנצלו בנ"י את עדים כו' ע"כ לא אמר כאן ביני ובין בנ"י כו' כי לא הובדלו לגמרי עדיין מכל וכל. אך בבחי' נשמ"ה יתיר"ה301 שבאדם עדיין גם עכשיו נאמר בינ"י ובין בנ"י כמובן בזהר פ' יתרו וכמ"ש במ"א וד"ל).
הערות
- 298. וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג. ראה גם מאמרי אדה"ז תק"ע ע' פו. לקו"ת בשלח ב, א. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רעו ואילך.
- 299. ב' שבתות כהלכתן בכל שבת : ראה שבת קיח, ב. לעיל פ' בשלח רח, ד. וש"נ.
- 300. לא תבערו אש : ויקהל לה, ג.
- 301. נשמ"ה יתיר"ה : ביצה טז, א. ראה זהר יתרו פח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קה. וש"נ. קונטרסים ע' שיח. וש"נ. לקמן תכב, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.