שע, ב

הלכה³⁶⁹ כו' שזהו ג"כ בבחי' ומדרגה דמשה כו' דאתפשטות[א] דמשה בכל דרא³⁷⁰ בעוסקי' בתו"מ³⁷¹ בתושב"כ ושבע"פ כו', דהיינו שאינו רק בחי' כלי בעלמא לדבר ה' זו הלכה או מקרא שלומד ומדבר בפיו ואינו דבר עצמו כלל וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך³⁷² כו', וכתיב למען תהי' תורת ה' בפיך³⁷³ כו' ואינו תופס מקום בפ"ע כלל רק כמו הנביא שמדבר בו דבר ה' שאינו רק כלי [להכיל] לדבר ה' בפה שלו שמדבר³⁷⁴ בפיו, וכך דבר ה' זו הלכה ומשנה שמדבר בפיו וכן במקרא אינו אלא כעונה אחר הקורא כענין תען לשוני אמרתיך³⁷⁵ כו'. וכענין שא' בק"ש השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך³⁷⁶ שצריך גם הוא לשמוע בקול ה' שדיבר בו מאחר שנק' דברי ממש אשר שמתי בפיך כו' ובפי המדבר דבר ה' הרי שורה אור א"ס ב"ה עצמו שלמעלה מכל ההשתל' דס[ובב] וממ[לא] כנ"ל. כי אין השראת והמשכת אוא"ס עצמו ממש כמו שהוא בלי שינוי מקודם ההשתלשלו' לאח"כ כלל רק בבחי' חכ' שבאותיות התורה שהוא בבחי' מ"ה ואין ממש כמ"ש והחכ' מאין תמצא³⁷⁷, ונק' כח מ"ה³⁷⁸ ממש כמו שהוא בבחי' פנימי' ועצמי' דא"ס ממש שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא³⁷⁹ כלל וע"כ אינו שורה רק בבחי' ביטול במציאות בהעדר הרגשת עצמו ליש ודבר כלל כמו הקורא בתורה שאינו רק כלי לדבר ה' כו' ואז ה' יושב ושונה כנגדו³⁸⁰ (כמשי"ת). משא"כ האומר אין ל[י] אלא תורה³⁸¹ שעושה מלמודו יש ודבר אף שאוהב את התורה מצד עצמה שהיא חכמה יקרה בעיניו ובאהבתה ישגה תמיד³⁸² וע"כ או' אין ל[י] אלא תורה, אבל בזה נעשה בבחי' נפרד גם עם התורה שלומד מעצמות אור א"ס ששורה בתורה כי בבחי' יש ולגרמי' שעושה במ[ה] שא' אין ל[י] אלא תורה, הרי גם התורה שלומד מפריד מאור א"ס ב"ה שלא ישכון בבחי' יש ודבר, ואין דבר חוץ ממנו ית' אפי' החכ' דתורה מתייחדת בעצמות כי הוא המדע³⁸³ כו' ואורייתא וקוב"ה כולא חד³⁸⁴ ממש, והוא או' אין ל[י] אלא תורה לבד בלי גילוי אוא"ס שבה שאינו חפץ בתורה רק מצד עצמה לבד ולא מצד שהיא תורת ה' וא"כ מפריד בזה החכ' דתורה מאוא"ס ב"ה, ואז³⁸⁵ אפילו תורה אין לו שלא יצליח בלימודו ואין התורה מתקיימת בלבו כלל. והטעם הוא כי בהסתלקות והסתר אור א"ס שבתורה אין לחכ' דתורה קיום במציאות כלל מצד שמתייחדת בבחי' כלי