שנב, ג
שנתגלה פנימי' החסד[י'] לישראל ופנימי' הדין לאויב בענין א' וכמו בי' מכות דמצרים שהי' נגוף ורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל431 כמ"ש במ"א וד"ל (וכמו והפכתי אבלם לששון432 [שזהו] יום ט' באב שנחרב בהמ"ק שהי' [בו] דין קשה רק מצד עוצם האהבה433 המסותרת בו434 בתוכחת קשה דאב מצד עוצם אהבת נפשו לבנו, ובהגלות אהבה הפנימי' שהי' בלבוש הדין הקשה אין חסד גדול מזה ונעשה מן האבל יו"ט, ולכך קללות שבתוכחה יהי' לע"ל ברכות434 ביותר [מ]גוף הברכות כנ"ל435 שזהו חסד שמלובש בגבו'. וכך בכל יסורים דגלות שמתגלה עוצם אה"ר הפנימיות שהי' בזה וע"כ בגלות זה האחרון א[מר] העם ההולכים בחשך רא"ו אור גדו"ל436 לפ"ע ריבוי זמן החשך, וממילא יובן בהיפוכו בשלות האויב שמשלם לשונאיו כו' שהוא כמו גחלים אתה כו' ואשר שלט לר"ע לו מפני שמתגלה ג"כ בחי' הפנימי' דדין שבאה מצד השנאה בתכלית עד שהי' מכוסה ונעלם ברוב טוב כמו זמן רב כ"כ השנאה437 [שניכר מן רוב הטובה דוקא] כמו שרואים שכל שהשנאה גוברת יותר יותר יסבול ממנו להטיב לו כדי שינקום ממנו אח"כ יותר כו' וזהו ה"ן ה"ן גבורותי"ו437 כו' וכן אין כמוך באלמים438 גוים מרקדי' בהיכלו439 כו') (אך עדיין אין זה התכללו' במעשה א' כי הדין לזה והחסד לזה וכמו"כ כשנהפך ונתגלה הפנימי' כו', משא"כ כמו בנגוף ורפוא הי' המעשה א' שהוא עצמו נעשה דין לזה וחסד לזה440 כמו שנגמר מן רב הטובים דוקא כמו441 הרפואה כו', ואלו442 לפי שלא נתמלאה צור443 אלא מחורבנה של ירושלים הרי שמדין [ה]קשה דחורבן בהמ"ק הוא שנמשך חסד ושלוה לצור כמ"ש כשזה קם זה נופל444 כו', וכן להיפך בבנין בהמ"ק וירושלים דלע"ל [oldpage_1042] ּ יהי' דין קשה לע"ש הרי נחשב כמעשה א' שנעשה הדין לזה וחסד לזה כו' (וכמו ימינך ה' דחסד לישראל תרעץ אויב445 כו' וכן והנצח זו בנין ירושלים446 מבחי' גבורה ודין בנצח שבגבו' לאוה"ע נעשה החסד דבנין ירושלים וכה"ג). אך עצם447 יסורים של אהבה לצדיק[י'] ומשלם לשונאיו בשלות הרשעים הן ב' מיני עשי' הפכים ולא נק' התכללות ממש רק שמתכללי' במעשה א' דוקא אך שנעשה דין קשה448 לזה וחסד לזה כענין נגוף ורפוא לזה כנ"ל) (ועכ"ז ענין החורבן והגלות
הערות
- 431. נגוף למצרים ורפוא לישראל : זהר בא לו, א. ראה גם לעיל פ' בא פז, א ואילך.
- 432. והפכתי אבלם לששון : ירמי' לא, יב. ראה מאמר ד"ה זה במאמרי אדה"ז נביאים ע' ריד ובהנסמן לשם.
- 433. שנחרב בהמ"ק. . האהבה : ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רל.
- 434. בו : יא: כו'.
- 434. קללות שבתוכחה יהי' לע"ל ברכות : ראה גם לקמן פ' פקודי תמח, ג. לקו"ת בחוקותי מט, א. אוה"ת תבוא ע' תתרצד ואילך [והוא דרוש אדה"ז משנת תקס"ו]. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' פא. שע"ת פה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסב. וש"נ. במדבר ח"ד ע' א'שמו. וש"נ.
- 435. כנ"ל : ביא: כו'.
- 436. העם ההולכים בחשך רא"ו אור גדו"ל : ישעי' ט, א.
- 437. ברוב טוב כמו זמן רב כ"כ השנאה : או: השנאה ברוב טובה כזו זמן רב כ"כ. ביא: ברוב טובה כזו זמן רב כ"כ השנאה.
- 437. ה"ן ה"ן גבורותי"ו : יל"ש נחמי' רמז תתרעא.
- 438. אין כמוך באלמים : ראה גיטין נו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרז. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקעב ואילך. וש"נ.
- 439. גוים מרקדי' בהיכלו [ביא: ליתא]: יומא סט, ב (כגי' הע"י).
- 440. וכמו"כ. . לזה : ב: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: והחסד לזה. . וחסד לזה.
- 441. שנגמר. . כמו : ביא: סם.
- 442. ואלו : שם: ואולי.
- 443. שלא נתמלאה צור : רש"י תולדות כה, כג. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ס ובהערה שם.
- 444. כשזה קם זה נופל : רש"י שם.
- 445. ימינך ה'. . תרעץ אויב : בשלח טו, טו.
- 446. והנצח זו בנין ירושלים : דהי"א כט, יא. ראה ברכות נח, א. לעיל פ' בשלח רכא, ד הערה 5.
- 447. עצם : ביא: עכ"ז.
- 448. קשה : שם: ליתא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.