שע, א

אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת דמפני שהי' נשמת משה מבחי' מ"ה ואין האמיתי בבחי' הביטול במציאות בתכלית הקצה עד שלא הי' מרגיש ויודע מעצמו כלום כאלו אינו ממש מחמת גודל שפלותו וענוותנותו ביותר עד שלא הי' תופס מקום בפ"ע כלל, וע"כ הי' רק בחי' כלי לבד בבחי' בטל וטפל לגילוי אור ה' שהי' מאיר בנשמתו בתמידית כענין שא' שכינה מדברת מתוך גרונו³⁵⁴ של משה כו' (כמש"א ולא קם נביא³⁵⁵ עוד כמשה אשר ידעו ה' פא"פ שכל הנביאים נתנבאו בכ"ה³⁵⁷ בכ"ף הדמיון שזהו בחי' מל' דאצי' שמלובש בבריאה ויצי'³⁵⁸ כו' שנק' מראה דמות כבוד הוי'³⁵⁹ דאצי' כמש"א הן במראה אליו אתוודע³⁶⁰, אבל משה נבואתו הי' באצי' ממש כמו שהוא טרם ירידת האור ע"י מסך בבחי' זה³⁶¹ שהי' מתנבא בזה³⁵⁶ לנוכח כו', דמטעם זה הי' אור הוי' מאיר בנשמתו בבחי'³⁶² פנימי' אור הכתר שבח"ע דאצי' בתמידית והי' מדבר עמו פא"פ³⁶³ כאשר ידבר איש כו', לפי שלא הי' תופס מקום כלל מצד בחי' הביטול דמ"ה בעצם כמו שהוא באצי'). ומזה הטעם עצמו הוא שנק' התורה על שמו כאלו הוא המצוה ממש³⁶⁴ כו' כנ"ל, לפי שאינו תופס מקום כלל וכלל כאלו³⁶⁵ הי' רק כמו בחי' כלי בעלמא לגילוי אור דתורה שהוא דבר ה' שנאמר למשה כו' ואינו בחי' יש ודבר בפ"ע כלל ואינו נתפס בשם ומציאות בפ"ע כלל להיותו בבחי' מ"ה בעצם האי"ן, וע"כ נק' עבד הוי'³⁶⁵ ממש כעבד לגמרי שבטל וטפל³⁶⁶ לשם הוי' (וזהו לא כן עבדי משה³⁶⁷ בכל ביתי נאמן הוא דהיינו בכל הון ביתו העליון שהוא בחי' הון החכמה דתורה שנק' בית הוי' כו' שנאמן הוא בכל ביתו כמו [ש]הוא עצמו כביכול שיכול לצוות לעשות בכל הנהגת ביתו כרצונו כו' כמ"ש במ"א). וזש"א ויאמינו בהוי' ובמשה עבדו³⁶⁸ שהכל א' מצד שאינו רק בחי' כלי וטפל ממש לשם הוי' המדבר בו בתמידות, וז"ש אשר ידעו ה' פא"פ כו' ע"כ א' תורה צוה לנו משה דנק' על שמו אע"פ שדבר ה' הוא שדיבר בפי משה. אך מצד עוצם ביטול בתכלית זהו כאומר מפי עצמו ואינו נבדל בזה מן הע[צמו'] דא"ס כלל לפי שאור א"ס שורה בבחי' מ"ה ואין האמיתי ביחוד האמיתי כנ"ל וד"ל.

[oldpage_תקמח] ּ והנה מזה יובן ג"כ שרש מצות ת"ת גם עתה בכל דור ודור בכל מי שיושב ושונה [וקורא] ומדבר דבר ה' זו