שנב, ב

נחלתיך דוקא אע"פ שמקבלים מיחו"ע דאצי' בחי' יעקב בריח התיכון כנ"ל. ולכך ס"ר נש"י היו ראוים לקבלת התורה⁴¹² פנים בפנים שלא הי' זה באבות דכתי' בהם ושמי הוי' לא נודעתי להם⁴¹³ שהן תומ"צ בגשמיות שניתן לס"ר נש"י במ"ת שלמעלה מן המצות ברוחניות דיחו"ע דאצי' שקיימו האבות כו'. וז"ש ששם עלו שבטים למעלה מחג"ת דאבות דאצי' וכמ"ש כסו הרים צלה⁴¹⁴ כו' וע"כ נק' שבטי י"ה דחו"ב דאצי' המולידי' המדות ומהן נמשך לעדות לישראל דלעילא להודות לשם הוי' דבחי' ז"א הוא שמקבל מוחי' מאו"א כו' כידוע (משום דא"ח עט"ב⁴¹⁵ ובינה יתירה ניתנה באשה⁴¹⁶ כו') וזהו שרש בחי' י"ב אבני החשן שבלב אהרן שיש להם שרש למעלה מ[ן] אבני שוהם דכתפות האפוד מטעם הנ"ל וד"ל⁴¹⁷.

[oldpage_תקכ] ּ (יב) והנה בחי' התכללות ו' מדות הנ"ל שנק' י"ב ג"א אינו אלא כשהם בלב דוקא, אז באים לכלל גילוי אור בדרך פרט להיות כלול כ"א מהיפוכו כמו מחסד שבגבו' עם גבורה שבחסד שהן כמו ב' הפכים ומתכללים יחד בענין מעשה א' לשניהם, דהיינו כמו משלם לשונאיו אל פניו להאבידו⁴¹⁸ שמשלם חסד וטוב בעוה"ז בחיצוני' ותוכ[ו] רצוף דין קשה כדי להאבידו בעוה"ב, וכמו מאריך אף לרשעים⁴¹⁹ כו', וכמ"ש בפרוח רשעים כו' להשמדם⁴²⁰ כו', וכן אם רעב שונאך האכילהו לחם⁴²¹ כו' כי גחלים⁴²² כו' שמלובש הדין בחסד דהיינו שעושה פעולת [כח] הדין ע"י לבוש מעשה דחסד דוקא. ולהיפך ממש הוא מה שמלובש החסד בדין כמו יסורים של אהבה⁴²³ לצדיק[י'] שאשר יאהב ה' יוכיח⁴²⁴ ביסורים לטובתם דוקא, וכן תוכחת מוסר קשה דאב לבנו שתוכו רצוף אהבה וחסד דוקא ומלבישו בלבוש דדין קשה כו', וא"כ ה"ז ב' הפכים בתכלית ובאים כא' בלב כמו אב שמייסר⁴²⁵ את בנו לאוהבו⁴²⁶ לעשות בו דין קשה לייסרו שפנימיותו חסד למרק עון בנו ומשלם לאוהב⁴²⁷ חסד בחיצוני' ותוכו [ו]פנימיו' דין קשה על שמשל בקושי על בנו לייסרו בנותר⁴²⁸ כו'. וכך הוא בכל גלות ישראל שנק' בנים⁴²⁹ באוה"ע לייסרם בלחץ ודוחק לטובתם בפנימיות וכתיב עת אשר שלט האדם⁴³⁰ באדם לרע לו שזהו כמו שמשלם לשונאיו כו', וביציא[ה מן] הגלות נתהפך להיפך לפי שמתגלה בחי' הפנימי' דהיינו