שיז, ד

דמטעם זה כל יכול הוא להגביל ולהמשיך מאור עצמותו כמו שהוא למעלה במקורו³⁶¹ ממש גם למטה ממש כמו³⁶² שצמצם שכינתו בין ב' בדי הארון בהיכל ק"ק הגם דשה"ש כו', הרי לא³⁶³ נתפס מהו"ע ית' במקום זה דוקא. אך אין זה רק במקום שבחי' פנימי' מהו"ע ית' יוכל להתפשט³⁶⁴ שם לפי שזהו מקומו העצמי כמו היכל המלך המיוחד אליו לדור ישכון³⁶⁵ פנימי' אור כבודו [בו] דוקא, והיינו בהיכל ק"ק דוקא לפי³⁶⁶ שהי' שם הארון והלוחות וע"כ הי' שם גילוי שכינה והתגלות אור פנימי' עצמותו ממש. וכמו"כ הוא ית' נתפס ממש בד"א של הלכה עכשיו משחרב בהמ"ק כו', דהנה בחי' ההמשכה מקדוש לברוך כו' שזהו מאור העצמות ממש שנק' הקב"ה בכלל זה אינו נתפס ומלובש רק בחכ' דתורה דוקא כידוע דג' קשרים הן אורייתא מתקשראה בקוב"ה וישראל מתקשר[א]ן באורייתא. והנה מה שאורייתא מתקשרא' בקוב"ה זהו בבחי' התקשרות עצמ[י'] ממש דהיינו שכל בחי'³⁶⁷ פנימי' ועצמו' דא"ס ב"ה מלובש בהן ונתפס בהן שהרי נק' שמותיו העצמים ממש כנ"ל, ומטעם זה נק' הלכה בשם מקום ד"א דוקא. כי באמת הרי אמר בזהר דגם דאיהו תפיס בכ"ע ולמתב"כ³⁶⁸ כו', וכן ארז"ל הוא מקומו ש"ע³⁶⁹ ואין העולם מקומו, ועכ"פ אין כל ההשתל' נק' מקומו שיהי' נתפס בהן ממש שהרי א' דלית מ[ד]ת"ב כו'. ע"כ ממילא מובן דמה שאמר דאיהו תפיס בכ"ע, וכן מה שארז"ל שנק' מקומו ש"ע אין זה התפיסא אמיתי' במקומו כלל, כי גם השמים ושמי השמים כו'), אבל בהיכל ק"ק וכן בד"א של הלכה הוא נתפס ממש כנ"ל, כי זהו בחי' מקומו העצמי ממש. כמו מקומו של אדם הוא ד"א³⁷⁰ דוקא כידוע בענין טלטול ד"א דשבת³⁷¹ שעז"א אל יצא [oldpage_928] ּ איש ממקומו³⁷² (כי על שטח ד' אמות שסביבו מתפשט או"מ דיחידה³⁷³ שבאדם), וא"כ במקום זה דד"א נתפס האדם כולו מראשו לרגלו בלי יוכל להיות במקום אחר זולתו. כך הוא בחי' ד"א של הלכה שאוא"ס כמו שהוא ממש נתפס בד"א הללו כידוע דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה וע"כ במקום שלומדים ד"ת נק' ד"א של הלכה (כי אין הילוך פחות מד"א³⁷⁴ והלכה [ד"א] שלו המיוחד[י'] לו, וכמו הליכות עולם לו³⁷⁵ הליכות אלי³⁷⁶ כו'. וע"כ נק' ד' אמות של הלכה דוקא שהוא בחי' מקומו העצמי שא"א להיות נתפס בשום מקור³⁷⁷ אחר זולתו מטעם שההלכות הן בחי' פנימי' ועצמ[י'] רצונו וחכמתו משום דאורייתא מתקשרת בקוב"ה (וכמו הנה מקום אתי³⁷⁸, וכן ברוך המקום³⁷⁹, וכמו שא' ברוך כבוד ה' ממקומו³⁸⁰ היינו בחי' מקומו העצמי