שא, ד

כמ"ש⁴⁵⁴ שהוא בבחי' שעשועי' העצמי' שנק' שעשוע[י] המלך בעצמותו⁴⁵⁵ ממש כו'.

וז"ש [ו]אברהם זקן שקנה חכ' דתו' כמו שהיא במקורה ממש בא בימים העליוני' בשעשועי' דיום יום כנ"ל שז"ש נשבעת לאבותינו מימי קדם כו', והן בחי' יומין [עילאין] הנ"ל שנק' ימי הזקנה כמו דסבא דעתי' סתים כו' שנק' ימי השלימ[ים ב]שלימו' דיומין⁴⁵⁶ העליונים הנ"ל שאין בהם שינוי כלל וכמ"ש כי לא אדם הוא להנחם כו', דבחי' אדם דאצי' שמקבל מאו"א שנק' יומין תתאין בכלל יש בו שינוי השכל והמדות⁴⁵⁷ מדבר להיפוכו כמו במבול שא' [ויתעצב כו'] וינחם ה'⁴⁵⁸ כו'. אבל ב[חי'] מדות וחכ' שבתו' הרי אין בהם שינוי כלל [וכלל] להתחלק⁴⁵⁹ מחסד לדין ומדין לחסד, כי משפט התו' במדות כמו כשר פסול טמא טהור זכאי חייב וכו' כמו שכבר נתבאר⁴⁶⁰ ע"פ החה"ק שבתו[רה] לא יהופך⁴⁶¹ מטמא להיות טהור ולא מפסול כשר ומחייב זכאי כו' כמ"ש להבדיל בין הטמא⁴⁶² כו' וכמ"ש כל אמרת אלוה צרופה⁴⁶³ כו' ולא ישתנה לעולם מכל מצות וחוקות דתו' אף כקוצו של יו"ד, דאע"פ שמפלפלים ומטהרים הטמא כו' [אבל] לאחר הבירור שע"י הפלפול יבא על האמת דמשפט התו' שזה טמא וזה טהור ולא ישתנה עוד, שמפני זה נק' התו' אמת⁴⁶⁴ שהוא חותמו של הקב"ה⁴⁶⁵ [שהוא] כמו החותם [ש]אין אחר החתימה שינוי כלל כמ"ש חתום תו' בלמודי⁴⁶⁶ ונק' חותמו של הקב"ה אמת שכל שינוי אינו אמת כו'. אע"פ שגם התו"מ נק' בבחי' אדם כמ"ש וזאת תורת האדם⁴⁶⁷ ומצות נק' רמ"ח אברים⁴⁶⁸ ובחי' אדם הוא⁴⁶⁹ להנחם ולהשתנות דוקא, זהו בבחי' אדם תתאה שהוא (בחי' ז"א) אבל בחי' אדם עילאה (בחי' א"ק או א"א כו'⁴⁷⁰ שרש התו"מ בחי' המדות דח"ס⁴⁷¹ והרצון שבו בלתי שינוי כלל, ולזאת ירדה התו' מלמעלה למטה להיות בדומה לאדם העליון וכמ"ש ויקם עדות ביעקב⁴⁷² ותו' שם בישראל וד"ל (ומ[ה] ש[ארז"ל] י"ב שעות⁴⁷³ [הוי יום] ג"ש יושב ועוסק בתו' שני' יושב ודן ע"פ משפט התו' ויש בדין זה שינויים, היינו דוקא ע"פ מדות וחכ' שבתו' דוקא).

וזהו יחיינו מיומים [דתו"מ] שהן בחי' מקיפי' דיומין עילאין הנ"ל, אך ביום הג' יקימנו ונחי' לפניו ממש שזהו העוה"ב [שלאחר תחה"מ] שלמעלה גם מיומין דתו"מ הנ"ל, ד[ב]עוה"ב הגם שהוא שכר המצות שבעוה"ז, אבל שרשו בעצמו' א"ס ב"ה