ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תצוה</h2><h3>ולקחת את שתי אבני שוהם</h3>שנא, ד

שנא, ד

דישראל בבחי' נפש דעשי' הרי יכול למס"נ בא' ביחו"ע אע"פ ששרש נשמתו רק מבחי' מל' דעשי' כו' (וזהו עכ"פ ההפרש בין חול לשבת דבחול אין בנש"י דבי"ע רק בביטול היש לאין מצד המסך המבדיל וגם כח זה נמשך מיחו"ע דאצי' כנ"ל ובשבת נמשך ביחו"ת כמו ביחו"ע ממש [כנ"ל]. וזהו ג"כ בכל יום בק"ש בפסוק דשמע [ישראל] למס"נ באחד לפי שהק"ש יש בה מבחי' השבת שנש"י עולים בשרשם בפנימי' דאו"א שנק' קדש מלה בגרמי'382 כו') (וזהו ששם עלו שבטים [כו'] שבקיעת המסך הנ"ל הוא בב' אופנים, א' מלמעלה למטה [מ]יעקב לשבטים כמ"ש כשם שאין בלבך כו' והיינו מאילן דאצי' שמתפשטים הענפי' בבריאה בלי מסך מפסיק כלל, ולפ"ז מ"ש ששם עלו שבטים קאי בשבטי י"ה דאו"א ששם עולים י"ב גבולי אלכסון דז"א ומשם יכולים לירד מאצי' לבריאה, והב' שבטים דבריאה שעולים באצי' מלמטה למעלה ובוקעים המסך כמו עליות הנשמות בכל ליל שבת383 כמ"ש השתחוו לה' בהדרת קדש384 [כו'] וד"ל).

(יא) והנה ידוע בטעם מספר השבטים י"ב דוקא שהן בחי' י"ב גבולי אלכסון שבו"ק העליונים כו', וביאור הענין הנה ידוע דמדות העליונים דאצי' הם רק ששה כמ"ש לך ה' הגדולה385 והגבורה והת"ת כו' עד כי כל בחי' יסוד386 שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום כידוע שנק' בחי' מקום גשמי שהוא בגדר ו"ק הללו והוא הנק' עולם, ולכך עיקר הכוונה בא[חד] להמליכו387 בשמים וארץ וד' רוחות העולם כידוע. והנה בחי' מקום כזה יש ברוחני' בכל עולם ועולם דבי"ע עד רום המעלות והיינו בחי' ו"ק דבריאה ויצי' עד ו"ק דאצי' [כו' ו]למעלה שעז"א הנה מקום אתי388 שבחי' המקום העליון בטל ונכלל בעצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' מקום וכמא' הוא מקומו ש"ע389 ואין העולם מקומו, וע"כ צריך להמשיך מלמעלה להיותו בחי' מקום כמו שהתהוות הזמן בא ממקור הזמן כך בחי' מקום שנק' עולם כידוע בענין עש"ן390 כו', וז"ש ברו"ך המקו"ם391 שנמשך להיות ממנו בחי' התהוות מקום דבחי' ו"ק מעלה ומטה כו'. וזהו תמליכהו בשמים ובארץ392 כו' לפי שאין העולם מקומו, ולכך א' ברוך כבוד ה' ממקומו393 דוקא [oldpage_1040] ּ כמו הנה ה' יוצא ממקומו394 כו' וכן אלכה אשובה אל מקומי395 כו', והוא בחי'

הערות

  1. 382. קדש מלה בגרמי : זהר אמור צד, ב.
  2. 383. עליות הנשמות בכל ליל שבת : ראה ע"ח (שער קיצור אבי"ע) ש"נ, ספ"ו. לעיל פ' בשלח קצו, ד (בקבלת שבת). לקמן פ' ויקהל תטו, ד (בכל שבת). תכג, ב (שבת). וראה גם לעיל פ' שמות לה, ב. וש"נ.
  3. 384. השתחוו לה' בהדרת קדש : תהלים כט, ב.
  4. 385. לך ה' הגדולה : דהי"א כט, יא.
  5. 386. כי כל בחי' יסוד : ראה זהר בראשית לא, א. לעיל פ' וארא נג, ד הערה 39.
  6. 387. הכוונה בא[חד] להמליכו : ברכות יג, ב.
  7. 388. הנה מקום אתי : תשא לג, כא.
  8. 389. הוא מקומו ש"ע : ראה ב"ר פס"ח, ט. הנסמן בתו"ח בראשית מג, א הערה 2.
  9. 390. עש"ן : עולם שנה נפש — ראה גם לעיל שכא, ב. וש"נ.
  10. 391. ברו"ך המקו"ם : מדות ספ"ה. הגש"פ (פסקא זו). ראה גם לעיל פ' בשלח רלד, ב.
  11. 392. תמליכהו בשמים ובארץ : ראה זהר (רע"מ) פינחס רכג, סע"ב. עקב ערב, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' לד.
  12. 393. ברוך כבוד ה' ממקומו : יחזקאל ג, יב.
  13. 394. הנה ה' יוצא ממקומו : ישעי' כו, כא.
  14. 395. אלכה אשובה [ביא: ואשובה] אל מקומי : הושע ה, טו [ושם: אלך אשובה — ראה גם לעיל פ' שמות לט, א. וש"נ].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.