שנא, ד

דישראל בבחי' נפש דעשי' הרי יכול למס"נ בא' ביחו"ע אע"פ ששרש נשמתו רק מבחי' מל' דעשי' כו' (וזהו עכ"פ ההפרש בין חול לשבת דבחול אין בנש"י דבי"ע רק בביטול היש לאין מצד המסך המבדיל וגם כח זה נמשך מיחו"ע דאצי' כנ"ל ובשבת נמשך ביחו"ת כמו ביחו"ע ממש [כנ"ל]. וזהו ג"כ בכל יום בק"ש בפסוק דשמע [ישראל] למס"נ באחד לפי שהק"ש יש בה מבחי' השבת שנש"י עולים בשרשם בפנימי' דאו"א שנק' קדש מלה בגרמי'³⁸² כו') (וזהו ששם עלו שבטים [כו'] שבקיעת המסך הנ"ל הוא בב' אופנים, א' מלמעלה למטה [מ]יעקב לשבטים כמ"ש כשם שאין בלבך כו' והיינו מאילן דאצי' שמתפשטים הענפי' בבריאה בלי מסך מפסיק כלל, ולפ"ז מ"ש ששם עלו שבטים קאי בשבטי י"ה דאו"א ששם עולים י"ב גבולי אלכסון דז"א ומשם יכולים לירד מאצי' לבריאה, והב' שבטים דבריאה שעולים באצי' מלמטה למעלה ובוקעים המסך כמו עליות הנשמות בכל ליל שבת³⁸³ כמ"ש השתחוו לה' בהדרת קדש³⁸⁴ [כו'] וד"ל).

(יא) והנה ידוע בטעם מספר השבטים י"ב דוקא שהן בחי' י"ב גבולי אלכסון שבו"ק העליונים כו', וביאור הענין הנה ידוע דמדות העליונים דאצי' הם רק ששה כמ"ש לך ה' הגדולה³⁸⁵ והגבורה והת"ת כו' עד כי כל בחי' יסוד³⁸⁶ שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום כידוע שנק' בחי' מקום גשמי שהוא בגדר ו"ק הללו והוא הנק' עולם, ולכך עיקר הכוונה בא[חד] להמליכו³⁸⁷ בשמים וארץ וד' רוחות העולם כידוע. והנה בחי' מקום כזה יש ברוחני' בכל עולם ועולם דבי"ע עד רום המעלות והיינו בחי' ו"ק דבריאה ויצי' עד ו"ק דאצי' [כו' ו]למעלה שעז"א הנה מקום אתי³⁸⁸ שבחי' המקום העליון בטל ונכלל בעצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' מקום וכמא' הוא מקומו ש"ע³⁸⁹ ואין העולם מקומו, וע"כ צריך להמשיך מלמעלה להיותו בחי' מקום כמו שהתהוות הזמן בא ממקור הזמן כך בחי' מקום שנק' עולם כידוע בענין עש"ן³⁹⁰ כו', וז"ש ברו"ך המקו"ם³⁹¹ שנמשך להיות ממנו בחי' התהוות מקום דבחי' ו"ק מעלה ומטה כו'. וזהו תמליכהו בשמים ובארץ³⁹² כו' לפי שאין העולם מקומו, ולכך א' ברוך כבוד ה' ממקומו³⁹³ דוקא [oldpage_1040] ּ כמו הנה ה' יוצא ממקומו³⁹⁴ כו' וכן אלכה אשובה אל מקומי³⁹⁵ כו', והוא בחי'