ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תצוה</h2><h3>ועשית ציץ זהב טהור</h3>שסט, ב

שסט, ב

בקיעה כו', אזי יאיר אור א"ס בכל שם הוי' שבנש"י בלי דבר חוצץ כלל דהיינו שיאיר באותיות די"ה גם מן ההעלם וכסוי דמחיצה ש"ב הנ"ל הנק' כס י"ה בדרך בקיעת אור מן החושך והעלם כנ"ל, ומבחי' י"ה דחו"ב יומשך אור הא"ס שבי"ה גם בו"ה בלי שום מונע ומפסיק כלל כי נפרק319 פרצות וסדקים במחיצה זאת (ונעשה רך כהמס דונג מפני אש320 ממש). וראי' לזה מאשר נשבר לב האבן דרשעים גמורים בעשי"ת לפי שקרוב מאיר אור כ"ע322 דא"ס ב"ה כמ"ש בהיותו קרוב321 (כמו עומד אחר כתלינו) וכמו ביצ"מ שנגלה עליהם כו'323 ונשבר כל תוקף וקושי הלב בפר"ע324 בהגלות נגלות אור [מעצמי'] א"ס ממש כמ"ש ועברתי325 כו' (כמ"ש הדו"ך רשעים תחתם326 ) וכמבואר במ"א בפסוק327 [oldpage_1094] ּ הם המדברים אל פרעה328 הוא משה שושבינא דמלכא כו' דפרעה עור"ף329 קשה כברזל ונשבר רק ע"י משה דוקא שהי' בבחי' אי"ן ומה ממש שבו שורה עצמות א"ס בחי' אי"ן האמיתי כו' ([ו]כמשי"ת בענין הציץ). וזהו כי יד על כס י"ה מלחמה לה' בעמלק כו', שאין מלחמה הזאת למחות זכר עמלק להסיר את המחיצה ש"ב הנ"ל או לשבור אותו, הוא רק לה' לבדו שידו על כס י"ה להאיר מן ההעלם דכיסוי זה מטעם הנ"ל כדי להיות השם שלם והכסא שלם כנ"ל וד"ל.

והנה כללות כל ענין הנ"ל בתיקון להסיר המסך המבדיל דקליפת עמלק הנ"ל שזהו ע"י הארת האור דעצמות א"ס ב"ה דוקא שבוקע ויאיר גם בחושך כו' הנה זה הי' בענין מעשה הציץ שהי' על מצח אהרן כה"ג כו', דהנה מבואר למעלה בפי' ציץ שיש בזה ג' ענינים, א' ענין הארת האור וזיו המתנוצץ כפשוטו כמו עליו יציץ נזרו וכה"ג כו'. והב' ענין הסתכלות והבטה מלשון מציץ מן החרכים כו'. והג' ענין הנצה ופריחה יציץ ופרח330 כו' הנצו הרמונים כו', וכל ג' אלה הפי[רושי'] באים בענין א' והוא רק מה שיאיר אור וזיו בדרך בקיעה, כמו במסך באריגה שבוקע האור דרך נקבים וסדקים מפולשים, וכן בכותל ומחיצה שנק' חרכים קטנים כמ"ש מציץ מן החרכים כו', וכמו בקיעת אור השחר בעובי הרקיע כו' שזהו ענין הנצה דנץ החמה בעובי הרקיע, וכך הוא בענין הג' דפריחה והנצה שיוצא תחלת הצמיחה בדרך בקיעה מן ההעלם דוקא. וכך יובן למעלה בענין הציץ דאהרן כה"ג שענינ[ו] הי' בחי' בקיעת האור הנעלם שבעצמות א"ס שהוא כאור הבוקע המסך כמציץ מן החרכים הנ"ל, שהוא מה שמבואר למעלה בענין אתעדל"ע באה"ר העצמ[י]' ממש שמצד עצמו שלא ע"י אתעדל"ת כלל שהוא כמו דמיון הטל שמלחלח הארץ שמעורר תוס' כח מכח העצמו' כו',

הערות

  1. 319. נפרק : א: נפרצו. כא: נפרץ.
  2. 320. כהמס דונג מפני אש : תהלים סח, ג.
  3. 322. כ"ע : כא: העצמי'.
  4. 321. בעשי"ת. . בהיותו קרוב : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קל. וש"נ.
  5. 323. שנגלה עליהם כו' [כא: ליתא]: הגדה של פסח פיסקא מצה זו.
  6. 324. בפר"ע : א: דפרעה.
  7. 325. ועברתי : בא יב, ב.
  8. 326. הדו"ך רשעים תחתם : איוב מ, יב [ושם: והדוך]. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקלח. דברים ח"א ע' כז. נ"ך ע' תקה ואילך.
  9. 327. בפסוק : א: בפי'. כא: ליתא.
  10. 328. הם המדברים אל פרעה : וארא ו, כז [בדילוג]. ראה לעיל פ' וארא פב, ב ואילך.
  11. 329. דפרעה עור"ף : ראה לקו"ת להאריז"ל ר"פ שמות. הנסמן לעיל פ' שמות יט, ב.
  12. 330. יציץ ופרח : ישעי' כז, ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.