שנא, ג

שמפסיק בין אצי' לבי"ע³⁶⁴ כידוע דיעקב אותיות יבקע³⁶⁵ כמ"ש בזהר שז"ש אז יבקע³⁶⁶ כו', ולזה אמרו ליעקב כשם שאין בלבך בבחי' יחו"ע דאצי' אלא א' פשוט כנ"ל דשם איהו וחיוהי חד ע"י בחי' קו"ח שעובר בכל האצי' כו', כך אין בלבינו גם שנשמותם מורכבת³⁶⁷ בעולם הבריאה ג"כ אלא א' פשוט שבאצי' ממש ואע"פ שבמרכבה דבריאה אין שם רק בחי' ביטול היש לאין [ב]לבד כו'. אך באמת גם זה שיש בהם בחי' ביטול היש לאין בא ונמשך מאור דיחו"ע דאצי', ואמנם אינה באה רק ע"י צמצום דמסך המבדיל שאינו רק הארה דהארה כידוע, אבל ע"י בחי' יעקב שנק' בריח התיכון כו' מבריח גם לבחי' המל' שבבריאה שיאיר שם ג"כ כמו באור יחו"ע דאצי' ממש בלי חילוק מדרגות כלל וכמ"ש ה' א' ושמו אחד³⁶⁸ למהוי אחד באחד³⁶⁹ ממש. וראי' לזה ממ"ש כגוונא דאינון מתייחדין לעילא³⁷⁰ ביחו"ע דע"ס דאצי' אוף הכי ממש אתייחדת המל' בכורסייא שהוא בעולם הבריאה ברזא דאחד דיחו"ע ממש כי אין המסך מפסיק בפני בחי' יעקב שנק' בריח התיכון כו', אע"פ שמחמת הצמצום דשם אלקי' נמשך שם האור האלקי בבחי' גבול מ"מ יבקע אור האצי' במסך זה ויאיר שם כמו באצי' ממש להיותו בבחי' ביטול עצמי, וזהו כשם שאין בלבך בלבך³⁷¹ ממש אלא א' כך ממש אין בלבינ"ו כו'. וזהו ענין³⁷² כי הוי' דאצי' הוא האלקי' שבבריאה כולא חד³⁷³ ממש (וכמו בשבת [oldpage_תקיט] ּ דחסדים דהוי' בוקעות בצמצום דשם אלקים ע"כ אומרים ך"ו כל"ח בשבת³⁷⁴ כידוע. וזהו טעם המאמר דכגוונא דאינון כו' שהוא בשבת³⁷⁵ דוקא. וז"ש אז תתענג על הוי' כו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך³⁷⁶ שנק' נחלה בלי מצרים³⁷⁷ למעלה ולמטה כו' (והוא בחי' הרחמים שעולה למעלה [מעלה] ביותר ויורד ונמשך למטה מטה כו' ביותר כמ"ש במ"א), והוא מפני שיעקב נק' איש ת"ם³⁷⁸ שאין שרש יניקה לק"נ בו כלל כי מטתו שלימה³⁷⁹ בי"ב שבטים, משא"כ בחי' ב' הקוין ימין ושמאל דאברהם ויצחק יצאו מהם מותרי השפע בחי' חו"ג דק"נ עשו [וישמעאל]³⁸⁰, כו' וע"כ אין אור האצי' בא להדי' בבי"ע בב' הקוין דחו"ג דאצי' כ"א ע"י מסך מבדיל לפי שיכולים גם החיצונים לקבל [ב]בחי' נוגה דבי"ע, אבל יעקב יכול לייחד³⁸¹ למטה מטה ואין המסך מבדיל כלל וזהו שנק' מבריח גם לקצה התחתון כו'). וע"כ אמרו השבטים כך אין בלבינו כו' אפי' בניצוץ הקטן