שא, ב

מצות דאורייתא וז' מצות⁴²⁶ דרבנן⁴²⁵ כידוע. וכמו"כ במצות ת"ת בדבור בפה הרי ממשיך מאוא"ס שבחה"ק⁴²⁸ שלפני עולם האצי' כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך⁴²⁹ כו' לנטוע שמים כו' שהן אבי"ע בכלל. וכמ"כ [כ]שמדבק האדם במחשבתו⁴³⁰ בהגיון ומח'⁴²⁷ שבתו'⁴³¹ שהוא בח"ע עצמה, הרי יש כאן ג' לבושי' דמדו"מ דתו"מ בזה יתקן אדם בכל יום ויום לנפשו לכל פגמי מחדו"מ שלו הרעים [וחטאים כו'], ולא עוד אלא שמעלה לנפשו במדות אוי"ר טבעים ושכליי' ע"י בחי' הלבושי' דתו"מ בכל יום למעלה מעלה משרש [ומקור] מחצב הנשמ[ה] והנפש, כי [שרשה היא] בארץ החיים העליונה ששם נזרעים מבחי' אור הזרוע לצ"ע כידוע (שז"ש רז"ל אין ב"ד בא⁴³² עד שיכלו הנשמות מן האוצר ששמו גוף כו'). וכל זריעה הוא בשביל הקצירה בריבוי גדול שיהי' תולדות נשמות באוי"ר אמיתי' כנ"ל, ואז⁴³³ הרבוי בארץ⁴³⁴ רק מבחי' אור דתו"מ הזרוע ג"כ באה"ח ששרשם בבחי' [ה]מקיפים דע"ס דאצי', שעי"ז בירידת [oldpage_878] ּ אור דתו"מ למטה בבחי' לבושי' דתו"מ הכל⁴³⁵ יצמחו בארץ עילאה צדקה ורב חסד העליון להמשיך משם לנשמות שבגופים שיאירו באור החיים בבחי' אה"ר ונפלא[ה] [ב]דביקות וההתקשרות אמיתי[ת] להיות צרורה בצרור החיים העליון כו'⁴³⁶ ממש הרבה מכמו שהי' במקור חוצבה כמו והיתה נפש אדוני צרורה⁴³⁷ בצרור החיים הע[ליונים] כו'. וצרור זה הוא רק ע"י [בחי'] הלבושי' דמחדו"מ [דתו"מ] בכל יום ויום שנעשו לבוש[א] דכי[א] לנשמה ששרשה במקיפים העליונים כו'. ע"כ יש ביכולת[ם להעלות] הנשמה לקשרה בצרור החיים להאיר' באור אה"ר שהן בחי' יומין עילאין דזקנה הנ"ל באברהם שלא הי' בכח האדם כלל להגיע לזה [ב]כל מיני התפעלות אוי"ר שמצד השכל והשגתו גם ברוב יגיעה כל ימיו רק ע"י לבושים דתו"מ שהן רק⁴³⁸ בחי' ימי השלימים⁴³⁹ דבחי' המקיפי' כנ"ל⁴⁴⁰. וז"ש בזהר ואברהם זקן בא בימים באינון לבושין כו', דהיינו ענין ובחי' יומין עילאין הנ"ל שהן בחי' המקיפי' דנר"נ בהתפעלו' עצמיות התענוג והרצון שלמעלה מן הטעם ושכל הגלוי כו' שאין בזה שינוי כלל פעם כך כנ"ל, ואמנם הימים אלה דבחי' הזקנה שקנה חכ' כנ"ל באין למטה בבחי' לבושים דוקא והם בחי' לבושי' דמחדו"מ דתו"מ מצד שהמקיפי' שורים על הלבושי' כנ"ל.