תס, ב

ממנו בשרשו הראשון בבחי' מקיף דסתים דאורייתא, ולכך עיקר בחי' הכלי ושרש ומקור הנשמה שהוא בחי' הנשימה שבה ברו"ש ממקורה הוא דבור דד"ת דוקא כו', ולכך מצות ת"ת תמידית בשבתך כו' ובלכתך כו' כמ"ש בשכבך תשמור עליך⁴⁵² כו' וד"ל). ופי' ודברת בם לשון המשכה והנהגה⁴⁵³ שתמשיך בחי' רו"ש הזה דנשמה שבמוח ולב שבואהבת כו' בבחי' כלי שהן אותיות דתורה בדבור דוקא ובלי כלי זה אין קי[ו]ם כלל למציאות רו"ש דנשמה וד"ל.

ואמנם [הנה] זהו דוקא כאשר בחי' הדבור דד"ת הוא בתכלית בחי' הבטול האמיתי העצמי עד שאינו נראה לבחי' יש ודבר במהות בפ"ע כלל אז ראוי להיות בחי' כלי לביטול העצמ[י]ת דנשמה ברו"ש הנ"ל, והוא כאשר אין הדבור שלו בד"ת רק בחי' כלי בעלמא לדבר ה' זו הלכה או מקרא שאומר בפיו ולא כאומר דבר עצמו כלל, כמו תען לשוני אמרתיך⁴⁵⁴ כמו העונה אחר הקורא כך דבר ה' הוא [ש]מדבר כמ"ש ואשים דברי בפיך כו', כמו דבר ה' בפי הנביא או המלאך שאינו רק כלי מעבר לדבר ה' שמדבר בו ואז דוקא הדבור דד"ת נעשה בחי' כלי לרו"ש הנ"ל [וד"ל]. וז"ש [עבודת הלוים] ביד איתמר פי' עבודת הלוים בנשיאת המשכן בבחי' רו"ש דאהוי"ר שבלב ששרשו ברו"ש דנשמה במוח דחו"ב שנק' אדם א' ד"ם כנ"ל בפנימיות וחצוניות דשם הוי' כנ"ל, הנה כ"ז הוא ביד איתמר בן אהרן כו', הנה פי' איתמר⁴⁵⁵ כענין איתמר שבגמ' בלשון תרגום כך הוא בלה"ק מענין ולשון אתאמר⁴⁵⁶ שכבר אמור והיינו מצות ת"ת שאינו רק לדבר דבר ה' שכבר נאמר מפי ה' למשה וממשה לישראל כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך, אלא שאיתמר בלשון גמ' הוא בלשון תרגום ושם איתמר הוא בלה"ק שהוא בחי' כלי דבור דד"ת שהוא עיקר בחי' כלי ל[רצו"ש ד]נשמה ורוח שזהו כללות התומ"צ ברו"ש כנ"ל, ולכך אמר אשר פקד ע"פ משה גם עבודת הלוים ברו"ש שלהם שיהי' להם בחי' כלי וזהו⁴⁵⁷ בדבור דד"ת וז"ש ביד איתמר דוקא וד"ל.

אך הנה [עדיין] י"ל בזה דעכ"ז מה שייכות יש לומר דפקד ע"י משה גם עבודת הלוים ביד איתמר כו' אם עבודת הלוים עיקר הכלי שלהם ביד איתמר דוקא כנ"ל למה צריך לפקידה דמשה דוקא. ועוד עדיין לא מתורץ הקושי' דלעיל אם אהרן עצמו לא נזכר עם משה במ"ש אשר פקד כו' איך אומר ביד איתמר בן אהרן כו'. אך הנה יש להקדים עוד ענין א' בפי' איתמר בן אהרן⁴⁵⁸ דמשמעות איתמר זה ממילא⁴⁵⁹ ומאליו