רסב, ד

שידוע דאו"פ מזכך חצי הכלי מבפנים315 ואו"מ מזכך חצי הכלי מבחוץ, וכך יהי' לע"ל שיזדככו הנשמות מבפנים ובחוץ מאו"פ ומקיף דתו"מ העליונים ממש וד"ל. ודוגמא לזה הוא מ"ש כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא316 כו', פי' הוי' אלקיך הוא היינו תו"מ דמצות הן בחי' כלים כמ"ש נר מצוה ותו"א317. וידוע דהתו' ניתנה באש כמ"ש מימינו אש318 כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה319 וכמו עד"מ אש הניתן בכלי לצרפו ולזככו מבפנים וגם אש מבחוץ החופף עליה לצרפה מבחוץ, כך אור דתורה מזכך הגוף לצרפו וללבנו מחומריות וגסות ונשרף וכלה כל אש הזר שבו והמצות320 שנק' נר מזכך ומצרף מבחוץ שהן לבוש מקיף מבחוץ עד שיהי' גם הגוף כלי טהור להכיל אור האלקי כמו הנשמה ולא תסת[י]ר כלל (וכמ"ש ועצמותיך יחליץ כו'), וזהו לפי שה' אלקיך שבתו"מ אש אוכלה הוא לברר ולשרוף לכל אש זר דק"נ כו' (וע"כ אמרו דת"ח אין אור של גיהנם שהוא אש זר דק"נ שולט בהם321 כלל מפני אור ואש דתו"מ שבירר לגופם בחייהם כו'). וכך הי' במ"ת שעל כל דבור322 כו' שזהו בחי' אש דתורה כמ"ש קול ה' חוצב להבות323 כו' שיזכך לנשמתם מבפנים ומבחוץ עד שפסקה מהן זוהמא של נחה"ק324 לגמרי כידוע וד"ל.

[יו"ד] והנה אחר הקדמה זו יובן כללות ענין מ"ת בטעם שרש ענין הירידה הגדולה שהי' בנתינת התורה למטה כמ"ש וירד ה' על ה"ס כו' דהיינו שנתגלה מבחי' אור העצמו' דא"ס ממש דקמי' ממש שוין ב' הדיעות כנ"ל, ויכול אור א"ס לבא בהתגלות למטה כמו שהוא למעלה בעצמות[ו] ממש, וזה הי' כל עיקר בחי' ירידה זו במ"ת שזהו שניתנה התו"מ למטה גם בעולם הפירוד הזה כמו שהוא למעלה [ממש] בלי שינוי כלל מטעם הנ"ל. וזהו הנק' מתנה שניתנה התורה לישראל כמו שנותן המשפיע לידי המקבל שאין שינוי כלל בעצם הדבר הניתן רק שירד לרשות המקבל, ואע"פ שהופרדה יד325 הנותן אין זה פירוד בעצם הדבר שהוא התו"מ שישראל עושי' למטה כמו שהוא ממש התו"מ שבעצמות ממש, וראי' לזה ממה שאו' אשר קדשנו במצותיו ממש כנ"ל, ובלי גבול ומדה כלל כמו שהוא למעלה <שפד> ּ ממש כמ"ש רחבה מצותך מאד, ועל התורה הקדומה אמר ארוכה מארץ מדה326 כו' אע"פ שנתלבשה למטה בגבולים ושיעורים (וכמ"ש במ"א בענין יהונתן ודוד327 כו'). וראי' עוד שאין שינוי כלל בתו' שניתנה במתנה ממה שאנו מוצאים דגם שמשה קיבל תורה מסיני328 ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים כו' עד דורות התנאים ואמוראים כו' עד שגם

הערות

  1. 315. דאו"פ מזכך חצי הכלי מבפנים : ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"ב. (שער השתלשלות הי"ס) ש"ב, ענף ג. לקמן פ' פקודי תמט, ד.
  2. 316. כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא : ואתחנן ד, כד.
  3. 317. נר מצוה ותו"א : משלי ו, כג.
  4. 318. מימינו אש : ברכה לג, ב.
  5. 319. אש שחורה ע"ג אש לבנה : ראה רש"י שה"ש ה, טז [ד"ה שחורות]. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקעח.
  6. 320. שבו והמצות : תוקן ע"פ בה. ובתו"ח כאן: שהן המצות.
  7. 321. דת"ח אין אור של גיהנם. . שולט בהם : נסמן לעיל רנד, א.
  8. 322. שעל כל דבור : שבת פח, ב.
  9. 323. קול ה' חוצב להבות : תהלים כט, ז.
  10. 324. שפסקה מהן זוהמא של נחה"ק : ראה שבת קמו, רע"א.
  11. 325. יד : ב: מיד. ה: מכח.
  12. 326. ארוכה מארץ מדה : איוב יא, ט. ראה גם לעיל פ' בשלח קעג, ב. וש"נ.
  13. 327. בענין יהונתן ודוד : ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' קמח ואילך.
  14. 328. שמשה קיבל תורה מסיני : אבות רפ"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.