שסח, ד

ענין גסה"ר וחוצפא דאפי' כלפי שמיא מהניא³⁰⁴, דהיינו שגם שרואה בעין השכל בחו"ב בנפשו בהשגה האלקי' בהתבוננות ביחו"ע ויחו"ת³⁰⁵ בק"ש אף שמעמיק דעתו עד שיכיר הכרה שלימה במוחו איך שהוא ית' סוכ"ע וממכ"ע (שזהו בי"ה שבנפש כו' ), עכ"ז לא תתפעל נפשו כלל ולא יזוז ממקומו ומהותו הראשון אפילו כמלא נימא בפר"ע כו' ל[א]מר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך³⁰⁶ כו'. שזהו רק מצד גסה"ר שבנה"ב החומרי' שקשה כאבן ונק' לב האבן, שאע"פ שלבבו יבין האמת, מ"מ יתעקש בעקשות קשה ובנצחון גדול בנפשו להיות בבחי' נפרד לילך שובב בדרך לבו למלאות כל תאוות[י]ו הרעים ולא יפול בלבבו כלל מכל אשר נראה אור האלקי במוחו ולבו, לבלתי שום לב לזה כלל רק מחמת חוצפא ועזות קשה כו'. ולא עוד שמורד שאינו שם לב לזה, אלא שעומד במרדו ומקשה את לבו הגס לעמוד לנגד לבלבל במח"ז שונות עד שיוסר ממוחו ולבו מכל אשר נגע במוחו ולבו השגה האלקי', וכל כח הרע שבנה"ט יעמוד לנגד זה, כמו שישים נפשו במס"נ במלחמה לעמוד על המנגד לו לנקו[דת] חייו כי זהו מטבע הגסות והחוצפא לשנוא מאד לכל אשר עולה לה' באהבה האלקי בהתנשאו' כו'. וע"כ בהעלות הנשמה האלקי' בהתלהבו' ותשוקת הלב בהתפעלות ההשגה האלקי' להדבק באלקים חיים, הנה טבע קליפה דעמלק שבנה"ט לעמוד לנגד לבטל ולהסתיר האור הזה בכמה מיני תחבולות שונות בריבוי מחשבות זרות וכה"ג עד שיפול למטה וד"ל.

והנה מחיצה של ברזל זו עושה בזה מניעת האור בב' דברים, א' שיחש[י]ך האור דב' אותיות י"ה שבנפש לבלתי יאיר אור האלקי בנקודה די[ו"ד] שהוא החכמה כח הביטול בעצם ולא יאיר גם בבינה שהוא הה["א] בהשגה האלקי' שלא יתפעל באהבה בתענוגים שנק' רחימו עילאה כלל³⁰⁷ (ונק' טמטום³⁰⁸ הלב והמוח³⁰⁹ שהן י"ה חו"ב שבנה"א). והב' במניעת האור האלקי מי"ה לו"ה שזהו מה שגם מן החיצוני' השגה שבמוח ביחו"ע ויחו"ת לא יתפעל בלבו כלל וכלל מזה ולא ירגיש לבו בהשגה זו כלל (ונק' טמטום הלב³¹⁰ ) לפי שלבו כלב האבן ונבדל מן י"ה שבנפש כו' (ובמ"א מבואר שזהו טומאת הנפש עצמה שעזה וקשה היא בטבעה ומהותה (והוא בחי' עורף לנגד הפגם³¹¹ שהוא עקשות ונצחון שברצון הע[צמי] ע"כ יחשיך גם אור הכת"ר דחו"ב כו'), וזהו שנק' מחיצה ש"ב דוקא שקשה ביותר לבלתי ירך וימס גם מפני אש האלקי שבי"ה שנק' שלהבת י"ה³¹²,