שנא, א

הוא ענין א' להעלותם לזכרון לפנימי' אבא כנ"ל. וע"כ הי' כל אבן טוב מיוחד במראהו ומינו³³⁵ כפי שרש אותו השבט למעלה, וכמו עכשיו בעליות התפלות בי"ב שערים [oldpage_תקיח] ּ שכל שבט עולה כפי מדרגתו ושרשו למעלה כו'. וזהו שא' לזכרון לפני ה' תמיד בבקר ובערב אע"פ שהתפלות הן רק בוקר וערב, פי'³³⁶ התמידים נק' עולת תמיד שתמיד של שחר [הי'] מכפר על עבירות דלילה³³⁷ כו' וכמו מצות ת"ת שהיא תמידי' וע"כ אמר להעלות נר תמיד לפי שהזכרון הוא תמידי בלא הפסק וביטול לעולם וד"ל.

(יו"ד) והנה מעתה יש להבין הטעם מה שבחושן המשפט על לבו היו י"ב אבנים מחולקים במיניהם אודם פטדה וברקת כו' וכל א' משמות השבטים הי' קבוע באבן מיוחד אליו ובשתי כתפות [האפוד] הי' ששה משמותם [יחד] על האבן הא' שהוא אבן השוהם כו', ויש להבין³³⁸ תחלה שרש ענין השבטי' דכתיב ששם עלו שבטים כו' עד"מ שבטי האילן שהענפים פונים כלפי מעלה ושרש יניקתם מן הארץ שמתפשטים שם שרשי האילן, כך הוא האבות הם גופו של אילן ושרשיו ולזה אין קורין אבות אלא לג'³³⁹ והשבטים הם כענפים המסתעפים משרש האילן, וזהו בחי' השבטים דעולם הבריאה שנק' בזהר כורסייא³⁴⁰ (והוא בחי' י"ב בקר שתחת ים של שלמה³⁴¹ שהן ד' מחנות שכינה³⁴² שנחלקים לי"ב והן ד' חיות שבמרכבה³⁴³ כידוע). וידוע דעולם הבריאה הוא ענין ראשית הגילוי מאור האלקי דבחי' המל' להוות ולהחיות מאין ליש נשמות ומלאכים, ונשמות הם בחי' פנימי' דעולם הבריא' והן האבות שהן המרכבה³⁴⁴ פנימי' בו"ק דבריאה שמתחלקים לי"ב שבטים ועיקרם בחי' חג"ת דאבות³⁴⁵ כו', והתחלקות זו הוא בהתכללות³⁴⁶ דוקא, והיינו ענין י"ב גבולי אלכסון (כמשי"ת). ואמנם ידוע שבחי' הביטול במציאות שבמרכבה דבריאה הוא רק בבחי' ביטול היש לאי"ן בלבד, מאחר שבעולם הבריאה בא אור האלקי בבחי' המל' ע"י צמצום והסתר להיות התהוות בריאה ממש מאין ליש גמור, א"כ גם בביטול הבריאה אינו אלא ביטול היש לאי"ן בלבד שאינו בחי' ביטול עצמי בבחי' אין ממש רק שנתבטל מישות שלו לבד כמו המתבטל לפני המלך בבואו לפניו