שלה, א

נמשך ממקיף דח"ע הקדומה שלמעלה מקו המדה באו"כ בנר"נ דז"א, וכן תפילין שמניח ממצות תפילין שלמטה נעשה מקיף דד' מוחין דז"א יותר ממצות תפילין העליונים וכה"ג בכל המצות בצדקה שמתעורר למעלה חסד עליון בדרועא ימינא כו' ע"י מעשה הצדקה שלמטה דוקא כדין הצדקה מזה נמשך תוס' אור רב בחסד [oldpage_984] ּ דאצי' שלמעלה הרבה ממצות הצדקה הרוחני' דאצי' הנ"ל וכה"ג וד"ל. וזהו כמו יתרון מעלת המצות שלנו על מצות ברוחניות שקיימו האבות שא' ושמי הוי' לא נודעתי להם⁶⁴³ כמ"ש במ"א הטעם באריכות מצד יתרון האור מן החושך דק"נ ששרשו בתהו שקדם לתיקון וראי' מקרבן בהמה גשמיות ע"ג המזבח שנעשה ריח ניחוח לשם הוי' דאצי' בתוס' מרובה על עיקר האור שהי' בתחלה וכה"ג וד"ל).

ונמצא מובן מכל זה דע"י המצות שלמטה בדברים גשמיי' דוקא נעשה בחי' תוס' אורות עליונים בכלים דע"ס דאצי', כמו ע"ד דוגמא ממזון דתורה למטה לנשמות כנ"ל ומעשה המצות שיחי' האדם למטה שהוא הנשמה האלקי' והאדם נברא בצלם אלקי' באדם העליון, ע"כ גם שאין לו גוף מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א, וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם⁶⁴⁴ גם באדם העליון מעצמו' אוא"ס ממש. ואע"פ שאינו נק' רק חיזוק להחזיק האורות בכלים, אבל יש בזה עילוי גדול בתוס' מרובה על העיקר כנ"ל בחכ' וחס"ד שאדם עוסק בכל ימי חייו שמתגדל גם עי"ז במעלה עליונה ביותר ממדתו. כך ע"י החכמה דתורה שלמטה וחסד דצדקה שלמטה שמעורר לבחי' אור החכ' וחסד דאצי' יאיר עי"ז ממקור החכ' וחסד דמקיף העליון שבעצמות המאציל דנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו' וכה"ג. וזהו כמו שעושה המזון התחדשות בכל יום כענין חיבור וקשר בפנימי' דאדם העליון שיוחזק האור הפנימי ויתגדל בכלי כו' הרבה יותר מהפרש שבין בחי' גדלות דהקיץ ובין קטנות דשינה או עיבור ולידה שאינו רק בחיצוני' ולא בפנימי' כנ"ל וכמובן מכל דמיון הנ"ל בחומר וצורה בנפש וגוף וד"ל.

והנה יובן עוד ענין א' מכל מה שמבואר למעלה במשל דאורות וכלים למעלה באו"פ ואו"מ שע"י המצות דוקא, והוא מה שאנו רואים שיש בחי' ההתכללות באברים החיצונים מראש עד הרגל כא' עד מבלי שימצא ראש וסוף⁶⁴⁵ כלל, כי ע"י הגידול מהעורקים בדם ההולך בכל אבר, אע"פ שיש עי"ז טבע מיוחדת לכל אבר ואבר מובדל מזולתו בכחו ובפעולתו כידוע כמו העין לראות והרגל להילוך והמוח לשכל וכה"ג באברים אחרי', מ"מ כל א' וא' מתכלל עם זולתו והיו לאחדים ממש עד שכל א' מקבל מזולתו ומשפיע לזולתו ובאמצעות חיבורם כא' יחד דוקא נק' אדם שלם ובלא אבר א' נק' פגם בכולו. ולא עוד אלא שלא נמצא בכללותם בחי' ראש וסוף כלל, שהרי אנו רואים שהראש מקבל מן הרגל כמו ע"י הקזת דם ברגל ירפא חולי