שכד, א

יראה²⁰⁸ כו', ומ"ש עבדו את הוי' בשמחה שהוא האהבה דרצוא שרש למ"ע²⁰⁹ זהו באהבה ויראה דתורה שהן קודם כו' וכמ"ש והיו הדברים האלה²¹⁰ כו' מצוך היו"ם שיו"ם זה כלול מערב ובוקר כמו לע"ל ממש דלילה כיום יאיר לכך מצות ת"ת תמידית²¹¹ יום ולילה בשכבך כמו ובקומך (כמו בלא ל"ב ול"ב שניהם שוין כמו שאין ויש שוין כך קטנות וגדלות שוין כמו שיהי' לע"ל (כמשי"ת).

ונמצא מובן מכל זה שיש ב' מדרגות א' כמו שעכשיו בנבראים מאין ליש וביטול היש לאין ברו"ש שאינם כא' והב' כמו שיהי' לע"ל כנ"ל דלילה כיום יאיר בשוה (והוא בבחי' י"ש מי"ש ממש בלי ביטול כלל כמו דו"ד מ"י שהי' יש והי' אין ממש (וכמשיח שא' וגבה מאד²¹² יהי' בחי' אי"ן ממש דכל המשפיל עצמו ה' מגביהו²¹³ והוא לפי ששרשו בעצמו' הכת"ר שכלול שם אין ויש, כמו התענוג שבריח החוטם דנשמה באף בב' נקבים בעלי' וירידה כא' ממש וכמ"ש והריח"ו ביראת ה'²¹⁴ דמורח ודאין, וכמו שהנשמ"ה תהלל²¹⁵ כו', וכרשב"י שאמר בי' אחידא בי' להיטא²¹⁶ כו', וכתפלה דשבת שאין עונ"ג המורגש בבחי' י"ש כלל, משא"כ עונג דתפלת חול, וכדפיקו דלבא במרירות ושמחה כו'. והוא לפי שגם עכשיו יש בחי' יחוד דהוי' ואלקי' דד"ע וד"ת הנ"ל כמו שיהי' לע"ל ממש וכמ"ש וידעת היום כיו"ם דלע"ל שכולו טוב וכן יום דתורה כמ"ש אשר אנכי מצוך היו"ם כו' מטעם הנ"ל דבחי' ערב ובוקר דתורה כלולים כא' ממש כמו שהיתה שעשועי' עצמי' כו'. וראי' לזה ממה שמ"ע ול"ת דאנכי ולא²¹⁷ כו' כלולים כא' ממש בתורה וכמ"ש מימינו א"ש דת²¹⁸ כו' וכן זכור ושמור בשבת כלולי' כא' בדיבור א'²¹⁹ וכנ"ל בהתכללו' דב' שבתות כהלכתן כו' (וכן תורה ותפלה גם עכשיו דויו נחלק מה"א כו' ויש יראה בלא חכ' וחכ' בלא יראה כו' משא"כ בזמן הבית²²⁰ כידוע, מ"מ גם עכשיו יש יחו"ע דד"ת ומל' שהוא הוי' ואלקי' כמו שיהי' לע"ל כנ"ל וד"ל (וראי' ממה שא' בבכי יבואו²²¹ בבכי' של שמחה ושמחה בבכי' כיוצא משבי' ורואה אביו וכה"ג) (וכמשי"ת).

והנה להבין בתוס' ביאור ענין הנ"ל בבחי' התפעלות ותולדות השמחה והענוה שהוא שפלות והגבהה כא' בבחי' רו"ש שעולה ויורד כא' ממש מהיכן יוכל להיות ב' הפכים כא' ממש. הנה אנו מוצאים כדוגמתו גם עכשיו כמו השמחה ביסורים, שגם