תנט, ד

הוא ג"כ בענין אדם א' ד"ם דאע"פ שהדפק הוא בחי' רו"ש דהיינו מאין [דחכ'] ליש דבינה כנ"ל זהו מצד דחכ' דא' משפיע לבינה שהוא ד"ם ויש כאן בטול היש לאין והמשכה מאין ליש, וגם זהו בב' מדריגות בחצוניות ופנימיות כנ"ל בענין דפק ופקד כו'. ואמנם באמת⁴²⁹ כ"ז דבחי' רו"ש הסתלקות והתפשטות לא שייך רק ביחוד דחו"ב שהוא א' ד"ם שהוא התלבשות דחכ' בדפק, אבל כשכבר נתפס אור החיות בדם הוא הנפש הרי אין כאן רק בחי' התפשטות לבד ולא בחי' הסתלקות כלל, והיינו ענין דם המתפשט בשס"ה גידין בסיבוב והילוך תמידי מלמעלה למטה ומלמטה למעלה שהוא עיקר המחי' לכל האברים שנאמר בו כי הדם הוא הנפש החיונית המחי' שאין בו בחי' הסתלקות כלל רק התפשטות בבחי' יש בלבד, רק ע"י בחי' הארת אור החכ' בדם⁴³⁰ נעשה בדם [ב]גידין שבו ענין הדפק כו' וד"ל. וכך יובן למעלה⁴³¹ שחצוניות תומ"צ הוא בבחי' התפשטות יש, למעלה מרו"ש דדפק דחכ' בחצוניות וגם בפנימיות [היחוד] דחו"ב, אך עתה אמר אשר פקד ע"פ משה דוקא יחו"ע דפנימיות דחו"ב דהיינו משכן העדות וגם עבודת הלוים בחיצוניות דרו"ש דדפק ויחדיו יהיו תמים⁴³² והיו לאחדים⁴³³ כמ"ש והי'⁴³⁴ כו' וכמ"ש קול דודי דופק כו', וזהו בכתף ישאו למהוי אחד באחד⁴³⁵ וזה א"א כ"א ע"י משה שהוא שם מ"ה מלגאו⁴³⁶ כו' ולכך לא נזכר אהרן ג"כ וד"ל.

ביד איתמר בן אהרן הנה באמת יש להפליא בזה דאם אהרן עצמו לא נזכר עם משה במ"ש אלה פקודי כו' רק אמר אשר פקד ע"פ משה לבדו ואיך אמר בעבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן, ומבואר למעלה דפקד זה קאי [על] גם עבודת הלוים שלאחריו כנ"ל. אך הנה מבואר למעלה בענין פק"ד ודפ"ק שזהו שרש [ל]בחי' רו"ש דעבודת הלוים בשיר לנשאות את המשכן העליון והתחתון, והוא בחי' יחוד [יחו"ע] די"ה ע"י מצות ל"ת דלאו קודם להן [ויחו"ת] דמ"ע בו"ה שעל שניהם אמר קול דודי דופק כו' ששניהם שו[ים] פנימי' וחצוני' הכל פקד ע"פ משה כו', אך כ"ז הוא בבחי' רו"ש ברוחניות בלבד כמו בשיר הלוים באהוי"ר שבלב וכ"ש ביחוד עליון די"ה בחו"ב מאין ליש כו'. אמנם אין זה עיקר [ותכלית] הכוונה של עצמות א"ס ב"ה שנתאוה להיות לו דירה בתחתונים ודירה זו ענין השראה ומנוחה ולא רו"ש לבד, ואע"פ שעיקר גלוי המשכת החיות אלקי