שצח, ד

הכל במה שכבר הוכן ועומד שהוא ע"י תוה"ק כנ"ל, ואין זה שממשיך הבן ועבד רק בבחי' יש מיש ולא חידוש גמור מאין ליש ולא מכח עצמו אעפ"י שחכמתו ומדותיו ישרים ומוצלחים כו'. וגם מה שצריך לקבל הכל מאביו כו' כנ"ל, אע"פ שראוי לשכר טוב והוא העוה"ב מצד טוב פעולתו וכשרון מלאכתו במעשה המצות בעוה"ז דבשם מ"ה דחכ' אתברירו²³⁷ ע"י תו' וישראל כנ"ל (וזהו [כ]חכ' דשלמה שבנה בהמ"ק [מאשר הי'] מן המוכן מדוד²³⁸ אביו, וכה"ג הי' באבות שהכינו במעשיהם לתו"מ ולכך נק' בראשית ס' הישר²³⁹ כמ"ש במ"א בפ' לך לך²⁴⁰ שכל האור הנוסף ע"י המצות אינו רק להביא מן ההעלם לגילוי יותר מכפי [קו] המדה ממאציל לאצי' ואין כל חדש מעיקרו בזה כו'). ואע"פ שמשה נק' ס[ו]פר ומחוקק²⁴¹ בגילוי אותיות דתשב"כ, אין זה חדש מעיקרו רק שמביא מן ההעלם לגילוי אור בכלים עד למטה שנק' יש מיש, אע"פ שהחכ' מאין תמצא²⁴² זהו רק מהעלם לגילוי לבד כמו במזל ונוצר, וכן א' הכל תלוי במזל²⁴³ אפי' ס"ת בהיכל כו'. ואעפ"י שנא' במשה כי טוב הוא בטי"ת רבתי²⁴⁴ דעה"ח דתוה"ק כנ"ל והאיר אור דחכ' דתורה עד למטה בדברים גשמיי' דק"נ ונעשה ע"י צ"ג יח"ע למטה כמו למעלה כו' והצל[יח] למטה²⁴⁵ שנברר בין טו"ר ומזה יהי' השכר בעוה"ב כו'. מ"מ עיקר השלימות האמיתי יהי' במשיח לאחר הבירור דעה"ד טו"ר ע"י תו"מ שא' ישכי"ל עבד"י כו' וגבה מא"ד למעלה מאור דתוה"ק שירד ע"י משה, והוא העדן סתימאה²⁴⁶ שלמעלה משכר המצות בעוה"ב שא' עין לא ראתה²⁴⁷ כ"א למחכה לו דוקא וא' למאן דדייק מילי דחכ'²⁴⁸ שהוא מה שיחודש מאין ליש ממש מלמטה למעלה בבחי' או"ח בתושבע"פ²⁴⁹ דוקא, שזהו כמו האומן בכלי אומנות שעושה [oldpage_1188] ּ ומתקן כלי חדש ואבן יקר מלוטש ובגדי רוקם וכה"ג, דהחכ' כזו דוקא תחי' בעליה לפרנס א"ע במיעוט שהוא למעלה מכל הון דח"ע שבתוה"ק שנק' הון ביתו כנ"ל, מטעם שזהו עיקר השלימות דבן שא"צ לאביו ולכל הון ביתו כי יחי' א"ע במה שמחדש בכלי אומנתו.

וזהו שנק' מי שתו"א [ש]פטור מן התפלה²⁵⁰ כו' וכמ"ש ואהי' אצלו [אמון] אומנא²⁵¹ דקאי לע"ל אנא זמין לאתגלאה²⁵² בימות המשיח שיהי' בירור האחרון מהיפוך חשך לאור מכח