שסח, ב

אשירה להוי', רק שבבחי' אותיות י"ה דשם הוי' א' וזמרת י"ה שזה[ו] בחי' שיר פשוט דת[ענוג] הפ[שוט] וע[צמי'] שבפנימי' הכתר שמאיר בחו"ב דאצי' מן ההעלם לגילוי שאז הוא שנק' שיר כפול²⁷⁰, בחי' שיר שכפול בחו"ב באי"ן וי"ש די"ה כנ"ל, והוא עונג המורכב [ב]נקודה דחכ' והשגה דבינה [וכמשי"ת]. ופי' עזי בחי' מקיף דכת"ר שלמעלה מחו"ב הוא בחי' שיר פשוט דעצמות התענוג עליון²⁷¹ (שז[הו] ש[א'] דא הוא ע"י כו' ) ואח"כ וזמרת י"ה אז ויהי לי לישועה לפי שבזה נמתקו בחי' הגבורות דאבא בחסדי' דאימא מטעם הנ"ל) (שעיקר הישועה הי' לפי שטענה מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו²⁷² כו' וגבר עלינו חסדו להיות לישועה להצילם ממדה"ד, והוא ע"י הארת אור הע[צמי] דא"ס בפנימי' הכתר דוקא כו'. וכך דוד א' פ' זה דעזי וזמרת י"ה²⁷³ להמתיק הדינים קשי' שהי' עליו כמש"א דחה דחיתני לנפול וה' עזרני²⁷⁴ עזי וזמרת י"ה כו'. וכן ישעי' א' הנה אל ישועתי²⁷⁵ אבטח ולא אפחד ממדה"ד כי עזי הוא²⁷⁶ כו' (ורק במ"ש ישעי' הוסיף שם הוי' בא' כי עזי וזמרת י"ה הוי' ויהי לי לישועה כו'²⁷⁷, לפי ששרש הנביאי' בנו"ה דבריאה²⁷⁸ שצריך שיומשך עד למטה מאצי' לבריאה עד עולם העשי' ממש ע"כ א' י"ה הוי' שנמשך מי"ה זה²⁷⁹ להוי' בו"ה שהן מדות ודבור. משא"כ בדוד שלא הוצרך לזה כידוע דכתובים נאמרו ברוה"ק²⁸⁰ שהוא בחי' המל'²⁸¹ כמו שהוא למעלה בבחי' [ה]אצי' ממש קודם הצמצום המסך²⁸² כו' כמו שרש תושב"כ כו' וד"ל). אבל הנה כאשר יש בחי' כיסוי ומסך מבדיל כמו בחי' מחיצה ש"ב הנ"ל [הנה] זה העושה בחי' כס ונרת"ק לאותיות י"ה דשם הוי' והוא בב' אופנים, א' שלא [oldpage_תקמה] ּ יאיר אור הא"ס שבבחי' פנימי' הכתר באותיות די"ה שהן חו"ב דאצי' כו', והב' מה שלא יומשך מאותיות י"ה לאותיות ו"ה דשם הוי' (שזהו מש"א דמחיצה ש"ב מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים שהוא המפסיק בין י"ה לו"ה וגם בין כת"ר לחו"ב כו') שז"א²⁸³ שאין השם שלם ואין הכסא שלם כו', והיינו מחמת קליפה דעמלק הנ"ל שהוא המסך המבדיל ומעלים לאור [ד]י"ה דחו"ב וגם מונע הארת אור י"ה דחו"ב במדות ודבור שהן ו"ה כו'.

ולהבין זה בנש"י שנק' נר הוי' וחלק הוי' ממש כמו כי אתה נרי הוי' כו', הנה תחלה י"ל מהו בחי' י"ה בנה"א בד"פ²⁸⁴, דהנה ידוע שבחי' ההשגה והתפיסא בהתבוננו' דסוכ"ע איך שנמשך להיות מקור לעולמות בבחי' ממלא (כמו שמן הי[ו"ד] נמשך ה"א בהתפשטות אור[ך ורוחב] כנ"ל) [מ]זה