שטז, ב

והנה מעתה יש להבין מ"ש ועשית שנים כרובים כו' משני קצות הכפורת למה צריך שיהי' ב' כרובים ושיהי' כרוב אחד מקצה מזה כו' ופניהם יהיו איש אל אחיו דוקא, הנה ידוע שהארון הוא בבחי' כלי לאור החכ' דתורה הגנוזה בלוחות העדות והכפורת אשר על הארון הוא כמו בחי' הכתר והעטרה שע"ג המוחין דחו"ב כו'. וידוע בענין ציור הע"ס דאצי' שיש בו ג' קוין דת"י³⁰⁶ קו האמצעי [ש]הוא התורה³⁰⁷ וב' הקוין חח"ן מימין ובג"ה משמאל נכללים בקו האמצעי שנק' בריח התיכון³⁰⁸ המבריח מן הקצה העליון לקצה התחתון דמל' כו'. וכך הי' ענין ב' הכרובים שנעשו מן הכפורת שעל הארון שהוא בחי' כתר דתורה³⁰⁹ שנחלק משם לב' קצוות ימין ושמאל, א' בבחי' החסדים דאו"י ההולך ויורד מלמעלה למטה, והב' בחי' העלאה דאו"ח שעולה מלמטה למעלה, וז"ש ועשית כרוב א' מקצה מזה שיומשך ע"י מקצה העליון דכתר כו'³¹⁰ דתורה בבחי' ח"ע לעורר למטה מטה דהיינו שיומשך גילוי אוא"ס שבח"ע דתורה דאצי' למטה בבי"ע ע"י כרוב זה שמקצה מזה בצד הימין (כמו קול ודיבור שהוא נמשך מלמעלה למטה שה' יושב ושונה כנגדו כמשי"ת). וענין כרוב הב' מקצה מזה מצד השמאל דהיינו מה שע"י הכרוב הזה יכול לעלות למעלה בבחי' או"ח (כמו שיש בחי' עליי' בקול תורה מלמטה למעלה, והוא כמו יסוד האש שבדבור והיינו תושבע"פ דוקא שהוא [ב]בחי' מקיף בחי' או"ח, וכרוב אחד דימין דחסד שנק' תורת חסד זהו תושב"כ בבחי' דכורא וכידוע דב' הכרובים היו בציור דו"נ³¹¹, והיו כלולים זה מזה³¹² כמ"ש ופניהם איש אל אחיו דוקא (כמשי"ת) (וזהו לכו לחמו בלחמי³¹³ שהן תושב"כ [oldpage_תסא] ּ ותושבע"פ שהן ב' מצות קריאה לאותיות דתושב"כ, והב' בעיון בהגיון³¹⁴ המח' העולה בתושבע"פ דדייק בגירסא וליבון הלכתא³¹⁵ שע"י העלאה דאו"ח דעיון יומשך באו"י בתושב"כ ושניהם כלולים כא' ממש, ובתושב"כ עצמה יש ג"כ התחלקות דחו"ג דאו"י ואו"ח ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שזהו התכללות חו"ג שבכתר ד"ב דבתורה³¹⁶ דאנכי ולא כו', שבדיבור א' ממש נאמרו³¹⁷, וכך ב' הכרובים בשרשם בכפורת עצמה כלולים כא' ממש, רק שנחלקו לב' הקצוות דכפורת מימין ושמאל, וע"כ גם³¹⁸ בהיותם מפורדים צריך שיהי' פניהם איש אל אחיו דוקא, וראי' לזה ממה שהי' הקול מדבר מעל הכפורת מבין ב' הכרובים יחד דוקא כו') וזה שהי' פניהם איש אל אחיו דוקא. דהנה ידוע שבכל העלאה יש בחי' רו"ש דוקא וכמו [ו]החיות