שסז, ד

די' דחכ', והוא בבחי' פנימי' הכתר שלמעלה מן החכ' שזהו בחי' קוץ העליון שפונה למעלה כו' שלמעלה מב' מזלות דונוצר ונקה שרש [oldpage_תקמד] ּ החו"ב²⁴⁵ כו', והיינו שאמר דא הוא ע"י עצמו ששם הוא בחי' עצמות אור א"ס ממש²⁴⁶ ששוין לפניו העלם וגילוי ע"כ נעשה מהעלם גילוי כו' (ולפי"ז הרי יובן שבשרש ומקור בהעלם דחו"ב יש שרש לבינה למעלה משרש החכ'²⁴⁷ אע"פ שבגילוי בחי' החכ' מקור לבינה ומחכ' שנק' אין נמשך לבינה שנק' יש, אבל בשרש ומקור הנעלם בעצמות אור הכתר הרי בחי' קוץ התחתון דחכ' שממנו נמשך להתפשטות דבינה מגיע לקוץ העליון שהוא ע[צמו'] הכתר שלמעלה משרש החכ', דמ"ה שהחכ' מאין תמצא זהו רק בחי' נקודה לבד כמו שהוא נמשך ממזל ונוצר חסד דא"א בחי' צומח כו'²⁴⁸ דכ[תר] כו', ושרש [ד]בינה מאחר שיש בכחה להמשיך לנוק'²⁴⁹ דחכמ' בהתפשטו' יותר ממדתה בעצמה שבלתי מתפשטת ה"ז מוכרח ששרשה באור הכתר במדרגה עליונה יותר משרש החכ' בכ[תר], והיינו מבחי' כת"ר שבכת"ר שלמעלה מחכ' שבכתר כו' וז"ש בזהר דא הוא ע"י ממש וד"ל. וזהו דפנים מסבירות דתושבע"פ כמו שדרש על כל קוץ וקוץ דתושב"כ תלי תלים של הלכות²⁵¹ גדול שרשה יותר משרש דתושב"כ שהוא החכ' שמאין דכתר תמצא שנק' פנים מאירות²⁵⁰ שמאיר לבינה שהיא תושבע"פ²⁵² כידוע דתושב"כ ושבע"פ נק' ספר וסיפור²⁵³ וזהו שאמר דבינה יתירה ניתנה באשה²⁵⁴ שהיא תושבע"פ יותר מבאיש תושב"כ וד"ל (וזהו ענין נבונים דגדולים מחכמים כידוע שזהו המבין דבר מתוך דבר²⁵⁵ כמו בחי' פנים מסבירות לנקוד' דחכ' להביא' בהשגה ששרשה יותר עליון מגוף הדבר החכ' שנמשך בנקוד' ממקורה מטעם הנ"ל).

והנה ע"ד כ"ז יובן ג"כ בענין כללות של²⁵⁶ כל ההשתל' ברום המעלות גם בבחי' עצמות אוא"ס ממש שלפני בחי' הצמצום דקו"ח שבוקע ועובר כל אצי' עד סיום סוף עולם העשי' כו', כי הנה ידוע בע"ח בתחלתו בשרש הצמצום הראשון דהיינו שבתחלה הי' אוא"ס עצמו ממלא כל החלל²⁵⁷ הזה כו' ואח"כ נתצמצם אור העצמי' ונכלל במאור ונעשה מק"פ כו' ולא נשאר רק בחי' רושם כנקוד' די'²⁵⁸ בלבד כו', ואח"כ מן הנקודה ורושם הזה הוא שנמשך בחי' הקו ומן הקו הזה נעשה מקור או"כ פנימי ומקיף כו'. וביאור ענין זה היינו ע"ד הנ"ל בב' אותיות די"ה שבחי' הנקודה דרושם הנשאר למעלה אחר