שנ, א

דקש"י שלמעלה גם מאש יו"ד דחכ' (וכפשט²⁷⁹ הכתוב דיעננו בקול קאי על קול השופר²⁸⁰ שהי' חזק בקול רם וכמו לע"ל שנק' קול גדול²⁸¹ כו').

אך הנה מי הוא הגורם להיות המשכת גילוי עצמות אוא"ס בשם הוי' בחכ' שבתורה בקול תורה שהוא בחי' קול דממה דק"ה כנ"ל גם למטה [מטה] בכל מי שיושב ושונה וקורא²⁸² כו' ([ש]זהו בחי' או"מ²⁸³ דמשפיע מלמעלה למטה), הנה זהו ע"י העלאה דקול התפלה בכוונה שבלב לעומק[ו] בנקוד' הרצון הפנימי בלב נשבר ונדכה כו' והוא מ"ש דסנד"ל יושב וקושר כתרים²⁸⁴ לקונו מתפלות של ישראל²⁸⁵ דוקא. והענין הוא כידוע ומבואר במ"א ע"פ צאינה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו²⁸⁶ ביום חתונתו כו' שהן ב' מיני עטרות, א' עטרה (מאמו הוא תושבע"פ) מאבנים טובות המאירים בעצם הווייתם והן אותיות דתושב"כ שנק' כת"ר תורה, ועטרה שעטרה לו אמו מתושבע"פ שנק' תור"ת אמ"ך²⁸⁷ שהן כמו אבנים טובות שנזדככו וכמו אבני החושן כנ"ל כמו²⁸⁸ הבירורי' דמעשה המצות בדברים גשמי' דק"נ שנק' מע"ט, וכן התשובה מעומקא דלבא שנהפך גם הרע לטוב כמו שנזדככו כל הפסולת שנק' טהרה שבאה מן הטומאה שנק' בר לבב²⁸⁹ כו' כנ"ל שזהו כאבן ספי"ר שמבריק בעין (וז"ש ותחת רגליו בחי' תשובה ומע"ט כלבנת הספי"ר כנ"ל), [ו]זהו ג"כ ענין התפלה (כמשי"ת) (ויש בחי' ממוצע מאו"י ואו"ח והוא כמו הכדכ"ד שא' להוי כדין וכדין²⁹⁰ כו' וע"ז רמזו ב"פ²⁹¹ ע"פ קדושים תהיו²⁹² כו' משל למלך כו' ג' עטרות²⁹³ שתים נתן לבניו שהן תו"מ וא' נטל לעצמו כו' שהן ב' כתרים דנעשה ונשמע²⁹⁴ כל[ו]לי' שנתן לבניו וכאשר²⁹⁵ מאו"י ואו"ח יחד שז"ש בעטרה שעטרה לו אמו כו' זהו עטרה שנטל לעצמו כו'), וזהו בעטרה שעטרה לו אמו למלך שלמה שהוא כלול מב' מדרגות דתורה ותפלה. והנה עיקר יופי הדרת מלך בעטרה של מלך הוא באבנים טובות המאירים ע"י הזדככות כשהוא מתנוצץ בגוונים שונים בהארה והבהקה יתירה מפני שזיככו בתכלית גם שהוא אבן פשוט בחי' דומם גשמי זהו יותר יקר ות"ת²⁹⁶ ונק' עטרת תפארת בבחי' כתר ועטרה ע"ג הראש שנק' כתר מל'.

וכך יובן בתפלות ישראל שעושה המלאך מהם כתרים לקונו בראשו לפי שאותיות דיבור התפלה עצמו הרי הן [ב]בחי'