שצז, ד

תוס' ברכה כאשה עקרת הבית שתעשה באמונה לבעלה כמו א"ח כו'¹⁸⁷ בטח בה לב בעלה¹⁸⁸ כו' גמלתהו טוב¹⁸⁹ כו', וכן הבן בנכסי אביו שמוסר הכל לידו, ולמה יגדל מעלת העבד הנאמן יותר מאשתו ובנו וכל או"נ¹⁹⁰ כנפשו שכל אלה אינו רק מצד ההתקשרות באה"ר ונפלאה עד שמתבטל מכל עצמו לעבודתו ולרצונו כו', ואפי' כמו עבודה דאברהם ומשה שנק' נאמן בית אין זו עבודה כעבודת עבד ממש רק כעבודת האוהב הנאמן לאוהבו (וכמו יהושע נער משרת משה לא הי' זה רק מהתקשרות עוז האהבה לקבל ממנו אור תורה כתלמיד שמשמש לרבו וכן אלישע לאליהו שעזב בית אביו וישרתהו וכה"ג שאינו נק' עבד כלל¹⁹¹ ). אבל¹⁹² עבודת העבד הפשוט שעובד בעול לבד שלא מצד האהבה וחשק אדרבה תכבד עליו העבודה ולא יחפוץ בה כלל וגם לעשות נח"ר לאדון או להגדיל כבודו אין לו בלבו התקשרות אהבה כ"כ רק מצד היראה ופחד שאימת האדון עליו עושה [בעול] בע"כ כנ"ל זהו שנק' עבודה ממש. וזהו כעבודת עבד לאדונו בהכרח בתמידות בלי שינוי וחילוף לא יגרע עבודתו, ואף בעבודות גשמיות כחוטב עצים ושואב מים וכה"ג שוה אצלו כעבודות קלות ודקות כהושטת כלי יקר לשתי' ולייפות שולחן ולבוש וכה"ג כי הכל עובד מצד עול המוטל עליו לבד כו'. וכך הוא¹⁹³ למעלה בעבוד' האלק[י]' שמקבל אדם ע"ע עומ"ש עול ממש וכמ"ש עבדו את ה' ביראה¹⁹⁴ דוקא, וכמלאכים שנק' משרתים ועבדים מצד עומ"ש שעליהם כידוע והיינו שלא מצד התקשרות אהבה רק מצד היראה ואימה¹⁹⁵ לכך עבודתם בעול אף שתכבד העבודה ואין¹⁹⁶ בה נח"ר ושמחה כלל וכלל, רק הכרחי' וחיוב גדול מצד העומ"ש שמוטל עליו ע"כ לא יגרע מן עבודתו יום ולילה כמו בעול תורה ועול מצות ועול תפלה והוא שנק' עבודה ממש כנ"ל. ויש¹⁹⁷ בזה יתרון מעלה מצד שבעבודה יש ביטול כל המהות של העבד הזה שאין לו מקום ומציאות בפ"ע כלל וכלל כי נקנה ונרצה לעבד לעולם ולכך מבטל כל מהותו ועצמותו לעבודה זו לעשות היפוך טבעו אף שיכבד עליו ביותר יעשה נגד טבעו ומהותו כי אין לעצמו דבר מה בעבודה זו, נמצא שנקראת העבודה הזאת ע"ש האדון עצמו מצד שאין העבד רק כרכושו וקנינו וכמו שיעבוד בשורו וחמורו שישביחו שדותיו ברב תבואות לא נק' כ"ז ע"ש השור כי קנין כספו הוא וכן מה שיעשה העבד הכל לרבו. ולזאת מצד עצם העבודה דעבד זה בעול עולה למעלה יותר מעובד באהבה והתקשרות שנק' ע"ש העובד ויש בעבודה זו שינוי לעיתים לפ"ע האהבה לפי שמורכבת באהבה וביטול שמצד הטעם, ולא נק' עבודה כלל אלא כאוהב לאוהבו שהוא בחי' יש ודבר בפ"ע רק שבטל בכל נפשו אליו לעבודתו ולנח"ר כנ"ל, ואע"פ שיצליח בעבודתו