שצ, ד

ושיעור דוקא כמ"ש אורך היריעה הא'²¹⁵ כ"ח באמה ורוחב ד' באמה, כי בבחי' כלים פשוטי' אין בהם רק בחי' אורך ורוחב בלבד כי אין בהם בחי' תוך לקבלה כלל כו', להיות כי בחי' אור המקיף הוא אור פשוט בלתי מתקבל ונקבל²¹⁶ רק הארתו מתפשטת מלמעלה. ואמנם גם לו יש שיעור להתפשטותו ע"כ יש שיעור ג"כ לכלים שלהם שהן היריעות, שאם לא יהיו לפי המדה הצריכה באורך או יותר או פחות לא ישכון בהם בחי' אורות המקיפי' [oldpage_תקפ] ּ כלל וכן אם יפחות ברוחב או יוסיף, כי כך עלה ברצון עצמות המאציל ליתן שיעור ומדה כזאת דוקא למקיפי' ע"פ מאמר קו המדה שמודד לכל האורות וכלים מקיפי' ופנימי' כידוע ומבואר בזוהר בענין משחתא²¹⁶ כו' (וכמ"ש במ"א באריכות), וע"כ גם במספר יש קצבה להיות עשר יריעות עשר ולא תשע כו', וכמו"כ בכלים דמשכן ע"פ מאמר קו המדה ניתן שיעור ומדה ומספר קצוב מטעם זה וד"ל (והקרשים הן ג"כ בחי' מקיפי' אלא שהן נמשכי' ויורדי' מלמעלה למטה, ולמעלה הוא הנק' שיורי אור מקיפי' שמהן נעשה בחי' היכלות²¹⁷ כו', ויש להן מדה ג"כ כמ"ש אורך הקרש האחד יו"ד אמות²¹⁸ דוקא כי כל ספי' נחלק ליו"ד כו'). ומדריגה השלישית שלמעלה מבחי' הכלים והיריעות הנה הוא בחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' הקו והחוט (המודד לכל האו"מ ופנימי' כו') אלא הוא אוא"ס פשוט בלתי מוגבל במקיף ופנימי ונק' בחי' מקיף הכללי שמקיף לכל ההשתלשלו' דקו וחוט במקיפי' ופנימי' בהשוואה א' ממש, והיינו למטה בחי' גילוי שכינה במשכן דרך כלל לסבב ולהקיף על היריעות והכלים שבתוכם בהקפה כללית בהשוואה א' מבלי הפרש כלל בין מקיף לפנימי ולמעלה נק' סובב כ"ע בהשווא' א' כידוע וע"ז אמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דקאי על כלל המשכן כאשר כבר הוקם ביריעות וכלים כו' וד"ל.

ועם כל הנ"ל יובן ג"כ שרש ענין הטעם במה שבפ' תרומה תצוה נצטווה משה תחלה על מעשה המשכן וכליו ואח"כ בפ' כי תשא אחר שאמר ראה קראתי בשם בצלאל כו' ועשו כל אשר צויתיך²¹⁹ את אהל מועד ואת הארון²²⁰ כו' אח"כ מיד נצטוה על מצות השבת דהא סמוך לי' מיד אמר אך את שבתותי תשמורו כו'. דהנה מבואר למעלה בעיקר ענין כוונת המאציל בהמשכת הקו בבחי' או"מ ופנימי כו' להיות בחי' ירידת והמשכת עצמות א"ס הפשוט מאיר ונתפס ומלובש למטה מטה בעולמות, שזהו בחי' ירידה מעצמותו דוקא מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא ולזה הי' הכוונה ג"כ בכל עשיית המשכן