שמט, ד

(והוא אש הוי' שירד על הר סיני בחכ' שבתורה כמשי"ת). וזהו שא' ואחרי האש קול דממה דקה דתמן קאתי מלכא²⁶⁰ שהוא בחי' עצמות אוא"ס שמתגלה ביו"ד דחכ' שהוא בחי' ביטול במציאות בתכלית ע"כ נק' קול דממ"ה דק"ה בחי' קלא פנימאה כו', וזהו בצלותא שבלחש כמ"ש בחנה וקולה לא ישמע²⁶¹ מחמת עוצם הביטול במציאות כו' כמו בבואו קרוב לפני המלך ידבר בחשאי כידוע וד"ל.

ואמנם הנה עיקר ענין מדריגה זו דקול דממה דקה שהוא בעיקר דשם הוי' שהוא היו"ד זהו בבחי' קול דתורה דוקא דאורייתא מח"ע נפקת, והוא ע"י מצות הקריאה בדברו²⁶³ בד"ת²⁶² כמ"ש ודברת בם²⁶⁴ כו' שהוא דבר ה' ממש כמ"ש ואשים דברי בפיך²⁶⁵ כו' שזהו כמו קול דבר ה' ביו"ד הדברות, הגם שמשה ידבר אבל האלקי' יעננו בקול שהוא בקולו של משה שזהו שנק' קול דממה דקה דתמן קאתי מלכא שבו מתגלה מבחי' עצמות אוא"ס ממש, לפי ששרש התו' בחכ' העצמי' דא"ס כמ"ש ואהי' אצלו כו' אצלו ממש²⁶⁶ שבה שורה פנימי' ועצמות דשעשועי המלך²⁶⁷ בעצמו²⁶⁸ כו', וז"ש והחכ' מאין תמצא חכ' דתורה שמאין האמיתי תמצא כו'. וע"כ בקול דתורה שהוא המשכת החכ' העצמי' דא"ס המדברת בפיו ואין זה דיבור עצמו כלל כמו תען לשונ"י אמרתיך²⁶⁹ כעונה אחר הקורא (כמו [שא'] בב"ש וב"ה אלו ואלו דא"ח²⁷⁰ כו' [ש]דבר ה' מדבר בם ולא שהן המדברים [מ]עצמם כו') בזה נמשך עיקר שם הוי' גם קש"י [היא] מבחי' מקור החכ' כמו שה[י]א בבחי' אין האמיתי ממש כנ"ל. וזהו קול דממה דק"ה כו' בבחי' ביטול במציאות [ממש] להיות כמו הדומם (וכמ"ש מה להלן באימה²⁷¹ כו') ממש ע"כ נק' דממ"ה דקה²⁷² וגם לשון שתיקה כי אינו רק כלי לדבר ה' כו', וזהו בחי' משה שהי' בבחי' פנימי' דכ"ח [oldpage_1034] ּ מ"ה דחכ' (והוא שנק' קולו של משה שלמעלה מקול צלותא שבלחש כמ"ש השמיעני את קולך²⁷³ דא קלא דאורייתא כו' והוא שנק' אש הוי' כמו קול ה' חוצב²⁷⁴ כו' שהתו' ניתנה באש [כמ"ש] וההר עשן²⁷⁵ כו' ונק' אש לבנה ע"ג אש שחורה²⁷⁶ (וז"ש על ב"ע כשהי' שונה הי' אש מתלהטת סביביו²⁷⁷ שהוא אש דתורה כו', וכן זהו הטעם שא' ביונתן בן עוזיאל כשהי' לומד כל עוף הפורח עליו נשרף²⁷⁸ שהוא עוף דמלאך שנק' אש אלקי' שנכלל ונתבטל באש הוי' דתורה כו') (ובאמת בחי' קול דממה דק"ה ה[ו]א בפנימי' הכת"ר