שכב, ד

וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך¹⁶² כו' הזכיר כאן ג' דברים שכלולי' מבחי' [oldpage_944] ּ רו"ש שהן בחי' יום ולילה ערב ובוקר ותלויי' זה בזה כפי הסדר שאומר תחלה וידעת היום דוקא שזהו יום אחד שכלול מערב ובוקר יחד שנק' יום, שהן בחי' הצמצום וההתפשטו' דנשמה במוח הדע"ת שכולל חו"ג¹⁶³ באוי"ר שבמוח עדיין שכלול בדעת והשגה האלקי' שזהו בחי' ב' דיעות ד"ע וד"ת שהוא הוי' ואלקי' שאומר בסוף כו'. שבד"ע שהוא מיש לאי"ן (שהוא שם הוי') בחי' סוכ"ע בכלל מרחוק הוי' נראה לו¹⁶⁴ דלמחת"ב¹⁶⁵ כו' ע"כ מתפעל באהבה בחי' רצוא בכליון והסתלקות כמו אליך הוי' נפשי אשא¹⁶⁶ כו', ומבחי' השגה בד"ת שהוא מאין ליש בממלא בצמצום דשם אלקים שמקרוב יפול באימה ופחד גדול בבחי' שוב לאחו"ר כו'. ואמנם במוח הדעת שכלול מחו"ג יחד כולל ב' מיני דעות ד"ע וד"ת כא' ויתכלל במוח אוי"ר יחד כו' וכמו וגילו ברעדה¹⁶⁷ שא' במקום גיל"ה עצמ"ה שם תהא רעדה, דחדוה וגילה במוח הוא בהשגה מרחוק דסובב שמיש האמיתי לאין ובמקום גילה זו עצמה תהי' רעדה ופחד אלקי' מקרוב בהשגה דממלא כו' מאין ליש דכח הפועל האלקי בנפעל כו', וז"ש עבדו את ה' ביראה¹⁶⁸ דוקא וגילו ברעדה ולפעמים א' עבדו את ה' בשמחה תחלה שזהו בהמשכת אלקות בתו"מ מסובב דהוי' ואלקי' אבל בק"ש מייחד יחוד דהוי' ואלקי' במוח הדעת, וז"ש וידעת היום שיום זה כלול מערב ובקר דערבית תחלה רק וגילו ברעדה כו'. וזהו ג"כ מ"ש ואהבת ב"פ אור¹⁶⁹ או"י ואו"ח שזהו התכללות דאהבה מיראה ויראה מאהבה גם בלב והוא בכל לבבך בב' לבבות¹⁷⁰ שיתייחדו כא' ברצוא ושוב בדפיקו דלבא כו', והוא מ"ש והשבות אל לבב"ך דהיינו מה שבמוח הדעת וידע"ת היו"ם בהתכללות דערב ובקר כך גם בלבבך שהל"ב יקבל מל"ב חדרי' שבמוח הדע"ת שבדעת חדרים¹⁷¹ כו', והוא מה שיתפעל האדם ברו"ש בלב בתשוקה וכליון בצמאון ביסוד האש¹⁷² בבחי' רץ לב"ך¹⁷³ או בלב נשבר ובכי' על ריחוקו מיחודו ית' והולך אחורנית בבחי' פירוד מאלקות דבכי' זו ג"כ מתוך האהבה והתשוקה שחפץ בקרבת אלקים מאד ע"כ ימר לו ביותר עד שימאס בחיי הבלו כו' ונק' גבו' שבחסד כידוע (שזהו כקשר ע"ג קשר שנק' אהבה דכלילת מב' סטרי'¹⁷⁴ דחו"ג מתקיימת כו'. וזהו כמו שא' בכי' תקיע בלבאי מסט' דא וחדוה מסט' דא¹⁷⁵ דהכל בהתפעלות אחת בהשגה אלקי' שבמוח הדעת כנ"ל שנמשך בלב יולד ב' הפכים כאלה יחד ברו"ש בכי' וחדוה, בכי' מצד הריחוק שזהו שבא מהשגה דכח האלקי' המחי' לנשמתו מקרוב שיפול פחד ויראה