שטו, ג

בח"ת באותיות הדבור ובאותיות הכתב כמו בלוחות בארון בהיכל ק"ק עד שנמשך בדבור דתורה²⁶³ באנפי זוטרי [oldpage_920] ּ דנש"י בגופים גשמיים, אבל אין בזה שום שינוי במהות כלל, אף שבא מתכלית הגדלות דח"ע לתכלית הקטנות דח"ת שבתורה הנגלית לנו לעשות בפו"מ. וראי' לזה ממה שאמר דצמצם שכינתו בין ב' בדי [ה]ארון²⁶⁴ דוקא מצד בחי' אור כתר דחכ' דתורה שבארון ולוחות כו', ואע"פ ששמים ושמי השמים [טה"ע וטה"ת]²⁶⁵ לא יכלכלוהו²⁶⁶ רק ע"י צמצומים רבים בקו"ח כנ"ל עכ"ז הרי גילוי אור העצמות דא"ס ב"ה ממש הי' שורה בין ב' בדי הארון מטעם הנ"ל וד"ל.

והטעם הב' בענין זה מצד בחי' המקבלים שהן כנס"י דגם שהן בבחי' נער ורביא אנפי זוטרי מאד, מ"מ מצד שנק' בנים לה' וכמ"ש כי אתה אבינו²⁶⁷ כו' הרי יש בהם גם בבחי' הקטנות דאדם שלהם מעין ודוגמא ממש לבחי' אדם הגדול בחי' אנפי רברבי הנ"ל, כמו שאנו רואים ש[מהות] מוח ומדות הבן קרובים אל החכמה ומדות דאביו אע"פ שאין ערך ביניהם כלל כנ"ל. והוא בחי' אדם אשר יכול לקבל מעצמות אוא"ס שבחכ' ומדות דתוה"ק הנ"ל בלי שינוי המהות כלל כמו במ"ת וגם עכשיו בכל לימוד תורת ה' ועושה מצות הוי' כנ"ל. וראי' לזה ממה שאמר למשה וארא אל אברהם²⁶⁸ כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם שזהו שמי הוי' העצמי' ממש אשר בתו"מ שנק' שמותיו ממש בבחי' שם התואר כנ"ל לפי שלא קיימו התו' ומצות בפו"מ. ואע"פ שהאבות הן המרכבה²⁶⁹ [ממש] שהוא כמו בחי' פני ארי' ופני שור ופני נשר²⁷⁰ שהן ג' מדות דאוי"ר ורחמים דאבות (והן ג' תפלות דכל יום וג' רגלים²⁷¹ כנ"ל²⁷² ) וכתיב בהן ופני אדם לארבעתן כו', מ"מ לא נק' בבחי' שם מ"ה דאדם הגדול שהוא שמו הוי' ממש רק ת"ר אלף דנש"י במ"ת שהיו בבחי' התכללות כאיש א' כמ"ש ויחן ישראל²⁷³ כו'. ומצד בחי' התכללות של ד' דגלים שהן י"ב צירופי' דשם הוי'²⁷⁴ דוקא ונק' אז צבאות הוי' ממש כו', ע"כ יכלו לקבל התושמ"ע מפי הגבורה ממש פב"פ בלי שינוי המהות כלל שלא זכו האבות מטעם הנ"ל (כמבואר בפ' משפטי' באריכות²⁷⁵ ) (כמו המלאכים שבקשו הוד דתורה²⁷⁶ ולא ניתנה להם אף לבחי' נער מט"ט שנק' אנפי זוטרי כנ"ל²⁷⁷ בכלל שכולל כולם²⁷⁸ ונק' כרוב קל כו' כנ"ל ה"ז בא²⁷⁹ בצמצומי' רבים מאד בקטנות האמיתי בשינוי המהות לגמרי כנ"ל וד"ל) (וזהו מ"ש מ"ה שמו ומ"ה שם בנו דוקא