רנה, ב

שדבריו חיים וקיימים בכנס"י שנק' קבלת התורה כנ"ל בפי' לאמר כו', ואחר שיתחיל ללמוד הוא²⁸⁰ מקבל אור השם²⁸¹ שבדבר ה' בנפשו כנקודה [א'] עד שמתפשט בכולה ע"י הקיום התומ"צ בפו"מ דוקא וד"ל. (וזהו מי זאת עולה מן המדבר יפה כלבנה בזמן מ"ת שהתחיל להאיר בהם שם הוי' דתורה שנק' שמש עד שנק' יפה כנ"ל, אבל שלימות דכנ"י הי' בבנין בהמ"ק דשלמה שהי' גילוי שכינה בהיכל ק"ק בתמידות שע"ז אמר ברה כחמה²⁸² עצמה כו' וד"ל).

והנה התורה ניתנה בששה בסיון²⁸³ כידוע, והטעם הוא כי הנה קודם מ"ת מיד שיצאו ממצרים נצטוו לספור ז' שבועות²⁸⁴ בשביל שיוכלו לקבל התורה פב"פ כמו האשה הסופרת ז'²⁸⁶ נקיים²⁸⁵ כדי שתטהר לבעלה ותהי' ראוי ליחוד כו' והוא ענין בחי' הבירור דז' מדות דק"נ שנאחזים במדות דקדושה להפריד הרע מן הטוב לגמרי וכידוע בענין ספה"ע. והנה בשבוע הז' ביום הג' דוקא (שהוא ת"ת שבמל') שהוא ר"ח סיון התחיל להאיר בכנס"י בבחי' נקודה א' לבד כנ"ל להיות כי בר"ח הוא זמן מולד הלבנה מגילוי אור השמש לבד²⁸⁷ כנקודה קטנה, וכך כנס"י מתחילים לקבל מאור הוי' ביום ר"ח סיון דוקא אחרי בחי' הביטול שהי' בהם תחלה, והוא שהתחיל להתנוצץ בהם אור האהבה האלקי' שנק' אור שהאהבה הוא בחי' המשכת [ה]חסד וטוב כמ"ש באור כי טוב וכתיב כי טוב חסדך²⁸⁸ כו' וכתיב חסד אל כל היום²⁸⁹ והאור נק' יום כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום²⁹⁰ כו' כידוע וד"ל. והנה מפני שנתעוררה גילוי אור האהבה והחסד לכנס"י ממילא נמשך שנאה לאוה"ע כמ"ש אהבתי אתכם אמר ה'²⁹¹ וממילא ואת עשו שנאתי²⁹², וז"ש ע"פ²⁹³ ביום הזה באו מדבר סיני שירדה שנאה לאוה"ע²⁹⁴ משום דאת זלעו"ז עשה האלקי' כו' וכשזה קם זה נופל, דהיינו בבחי' עלי' דכנס"י בקירוב עוז וחיבה יתירה ממילא באותה שעה ממש יורד ונמשך שנאה לאוה"ע כנ"ל. ודוגמא לדבר [זה מ]מה שמבואר למעלה בענין עוז ותושי' דתורה שהתורה נק'²⁹⁵ עוז לנשמה ותושי' להתיש כח הגוף משום דתוקפא דנפשא חולשא דגופא כו' וכנ"ל באריכות. וכמו שהוא בדרך פרט בכל ניצוץ אלקי גם²⁹⁶ הוא ממש בכללות נש"י, כאשר האיר אור דתורה שנק' עוז לכללות נש"י בר"ח סיון הרי ממילא ירדה שנאה לאוה"ע להתיש כחם ולהשפילם, משום דהתורה נק' עוז ותושי' עוז לנשמה ותושי' לאוה"ע ברגע א' ממש מטעם הנ"ל וד"ל.