שצ, ג

כו' שהוא עצמות המאציל וי"ד המלך הוא י"ד החזק"ה²⁰⁴ מבחי' גבורה דע"י שהן בחי' ה"ג דבוצינא קרדוניתא²⁰⁵ כו' ולא יכלו הכלים להכיל, אך ע"י שם מ"ה החד"ש דא"ק²⁰⁶ נעשה בחי' ריבוי הכלים להכיל האור החזק הזה. וז"ש והשקו"ת בכל"י זה"ב דוקא וכמ"ש ושם אשת"ו מהיטבא"ל בת מטר"ד בת מ"י זה"ב שהוא בחי' כל"י מ"ה דתיקו"ן שנק' הד"ר²⁰⁷ כו' ועל ידו נעשה ריבוי הכלים דוקא, וזהו וכלי"ם מכלי"ם שוני"ם ואז ויי"ן מלכו"ת דאימ"א ר"ב לבא בריבוי ההתחלקות למקבלים כמו שהוא למעלה וזהו כי"ד המל"ך וד"ל (ובזה יובן בטוב טעם יותר מ"ש האומר אין לי אלא תור"ה דהיינו רק עד"מ נתינת הכלים תחת קילוח החבית כנ"ל דאפי' תורה אין לו שהרי לא נשפך בהם מאומה כשאין לו בחי' גילוי אוא"ס ע"י התפלה בבחי' רצוא כו' וד"ל).

וזהו ענין המשכן והכלים והיריעות, שהן ג' מדרגות כלים שהמה הארון ושולחן וכה"ג והיריעות והקרשים וכלל המשכן שהוא מקיף וסובב לכל ליריעות ולכלים שתחתם. וביאור כל זה הנה מבואר למעלה בענין הכלים הארון וכפורת ושולחן ומנורה כו', שהן בחי' כלים לע"ס דאצי' הארון הוא בחי' כלי החכמה והשולחן ומנורה בחי' חו"ג (ומזבח הזהב בדע"ת או בת"ת²⁰⁸ כו') וכיוצא בזה בשאר הכלים, ובחי' היריעות הן הנה בחי' אורות מקיפי' דע"ס הנ"ל כמ"ש למעלה באריכות שיש לכל ספי' וספי' בחי' או"פ ובחי' או"מ בפרט. ובזה יובן הטעם מה שנצטוה משה לעשות הכלים והיריעות כולן בבחי' מדה ושיעור דוקא כמו הארון אמתיים וחצי ארכו²⁰⁹ ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, והכפורת ג"כ אמתיים וחצי ארכו²¹⁰ כו', והשולחן אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו²¹¹, והמנורה בציורה²¹² מדוקדקת בכל פרטי' וגם גביעיה וקנותיה במספר דוקא וכן נרותי' שבעה דוקא, וכן מזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו ואמתיים קומתו²¹³, ומזבח החיצון ה' אמות אורך וה' אמות רוחב וג' אמות קומתו²¹⁴ כו', הרי נזכר אורך ורוחב וקומה שהוא גדרי השטח במדה קצובה בכל הכלים. והיינו לפי שכל בחי' הכלים הללו הן הנקראי' בחי' כלים מקבלי"ם לאורות דע"ס דאצי' למעלה וכל בחי' מקבל אור מגביל האור בתוכו, וע"כ צריך להיות גדרי הכלי באורך ורוחב וקומה לפי המדה דוקא ולא יוסיף ולא יגרע אפי' כמלא נימא כו'. וכמו"כ בחי' היריעות הן הנה בחי' כלים פשוטים ולא מקבלי', והיינו להיותן בחי' כלים לאורו' המקיפי' דע"ס דאצי' למעלה ע"כ גם המה באין במדה