שח, ג

החיצון (שהוא יחוד ת"ת ומל'), וע"כ הי' המזבח מכוון נגד הארון דוקא, לפי שבריח התיכון שהוא קו האמצעי דת"ת שהוא הרחמים עליונים שבפנימי' הכתר ונק' נחלת יעקב נחלה בלי מצרים²²² כידוע וד"ל. והנה כל הג' קוין דמנורה ושולחן ומזה"פ הנ"ל בבחי' ציור דימין ושמאל ואמצע כו', אע"פ שאין [ל]הם ערך כלל לגבי בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה [הפשוט] בתכלית האחדות [ה]פשוט[ה] שבלוחות וארון, ואע"פ שצמצם שכינתו בין ב' בדי הארון ובין הכרובים שעל הכפורת כו', ה"ז בבחי' ההסתר והעלם ע"י הפרוכת שנק' פרסא כו', עכ"ז הרי האור בוקע ומאיר בג' קוין דמנורה ושולחן ומזה"פ שנק' חג"ת ע"י ג' דברים היינו לחם הפנים שעל השולחן ושמן ואור שבמנורה וקטורת שבמזה"פ כו', והקרבנות שבמזבח החיצון שהוא להעלות מ"ן כו', ו[ל]ברר בירורי' דרפ"ח כו', אע"פ שזה[ו] סוף דבר²²³ כל המדריגות, הנה ידוע דנעוץ תחילתן בסופן²²⁴ דוקא וסוב"ת וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם²²⁵ [פי' בחי' הבירורי' דעה"ד טו"ר שבקרבנות שנק' סוף דבר כי זה כל האדם] בבחי' פנימי' המוחין דח"ע בארון ולוחות, וע"כ סדר היחודים במשכן הי' בתחלה במזבח החיצון בחצר אהל מועד להקריב קרבנות מן התמיד של שחר כו', ואח"כ עבודת הקטורת במזבח הפנימי שהוא בחי' הפנימי' דקרבנות שהוא עולה עד פנימי' הכתר שבארון וד"ל, וזהו שע"י הקרבנות במזבח החיצון דוקא [בתמיד] של שחר וערב הי' גילוי אוא"ס דשכינה בין בדי הארון כו' (וכך הוא עכשיו בתפלה שבמקום קרבן שעי"ז ישכון גילוי אוא"ס ב"ה בד"א של הלכה שבמקום היכל ק"ק²²⁶ כו').

[ו] והנה כתיב עת לכל חפץ²²⁷ תחת השמים, ויש להבין מ"ש תחת השמים דוקא יש עת לכל חפץ כו', פי' הפשוט דעת לכל חפץ הוא מה שאנו רואים שינוי העתים בזמנים דטו"ר בימים ושנים כו' וגם בעתים ורגעים וכמ"ש בזהר דאית יומין ידועים לטב²²⁸ כו', וכמו למה אירא בימי רע²²⁹ ביומין דדינין שלטין כו', וכן בשעות ורגעים כמ"ש לרגעים תבחננו²³⁰ כו' וכתיב [ו]אל זועם בכל יום²³¹ וכמה זעמו רגע כמ"ש כי רגע באפו²³² חיים ברצונו. ויובן זה השינוי בהילוך המזלות כמ"ש משנה עיתים ומחליף את הזמנים²³³ שכל אלו השינוים [oldpage_תמט] ּ בחסד ודין הכל הוא בשפע הרוחני' דשמים ומזלות שמשפיעים בארץ וכמ"ש ומסדר [את] הכוכבים²³⁴ כו', וכמ"ש אני אענה את