רצט, ב

היצי' ודומם הוא עולם העשי' וע"ש זה נק' בשם ד' אותיות דה' כנ"ל. וא"כ יש בזה חילוקי מדריגות לפ"ע בחי' החיבור והיחוס שמתייחסי' אל עצמו' אור המאציל שבא ונמשך בקו"ח להאציל [ולברוא] כו' כמשל קירוב ויחוס דצ"ח באדם הנ"ל, שבחי' האצי' קרוב אליו ביותר מבחי' הבריאה שהוא כמו גדר חי רחוק יותר והיצי' בבחי' צומח רחוק עד עולם העשי' שהוא בערך הדומם שיתמעט שם בחי' הרחמים מחמת הריחוק ערך ביותר. וזהו מצד היחוס והקירוב, אבל מצד הרוממות והשפלות נהפוך הוא שכל [ש]הרוממות ביותר והשפלות ביותר יותר יוגדל מדה"ר כמו אני מרום וקדוש³⁰¹ את מי אשכון את דכא [ושפל רוח] כו', דעומ"ר אינו מאיר רק בעומ"ת³⁰² דוקא כמו כי רם ה' ושפל יראה³⁰³, א"כ בחי' רוממות העליון ביותר שהוא מקיף הכללי דר"ל³⁰⁴ דסובב לד' עולמות דאבי"ע בשוה יותר יוגדל הרחמים [oldpage_872] ּ על עולם השפל ביותר מרחמי' שעל געה"ע וגעה"ת דבריאה ויצי' כו', ויהי' איך שיהי' עכ"פ יצא האור הרחמי' דמקיף העליון הכללי בשיעור ומדה עכ"פ. אבל מדריגה הב' דבחי' ר"ר העליוני' יותר דהיינו ממהו"ע³⁰⁵ א"ס ב"ה טרם שבא להאיר בקו"ח בד' עולמו' שהוא למעלה גם מבחי' סובב הכללי (שנק' מקיף למקיף ונק' טה"ע והוא שמי השמים³⁰⁶ העליוני' כידוע), שיובדל בערך לגמרי מכל ההשתלשלו' דמקיף ופנימי כו' משם יפול הר"ר בלי התחלקות בשיעור ומדה וגם לא לפ"ע הרוממות והשפלות, וכ"ש שאין ל[א]בי"ע יחוס אל העצמו' חילוק³⁰⁷ דצח"מ דכתי' כי לא אדם הוא³⁰⁸ ושם שוה ומשוה קטן וגדול³⁰⁹ ממש דהיינו מראשית הקו"ח עד סוף העשי' להיותו למעלה מבחי' עומ"ר ועומ"ת שזהו למעלה מבחי' מעלה ומטה שלמטה הוא כמו למעלה ממש וכמו שהי' קודם הצמצום שהי' הוא ושמו בלבד כו' (שהי' ממלא כל מקום החלל כו'). וא"כ על הכל יומשך הר"ר בשוה ממש על השפל כמו על הרם ביותר מאחר שאינו בא לפ"ע הרוממות והשפלות כי שוין שם רוממות ושפלות וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי [לראות]³¹⁰ כו', והוא בבחי' התנשאו' שמצד עצמו ממש שלא³¹¹ נבדל בערך לגמרי [מ]התנשאו' שעל ימו"ע הנ"ל (ובבחי' ההתנשאו' דסובב הכללי יש חילוק מעלה ומטה עכ"פ בב' אופני' הפכי' הנ"ל). וכמו ע"ד דוגמא שאו' אין ערוך לך³¹² בעוה"ז שהוא ה"א תתאה ואין זולתך לחיי עוה"ב בה"א עילאה דבינה ואפס בלתך ואין דומה לך כו' בתחה"מ שכ"א³¹³ יש בהם חילוק מדריגות, אבל בעצמו' ההתנשאו' כולם שוין בבלתי ערך ונשגב מכולם בשוה ממש וכה"ג וד"ל.