רעג, א

טר"ף מלשון טריפ"ה וגזילה כמו חי' הדורסת וטורפת כו'. וידוע ביאור הדברים לפי שרפ"ח ניצוצי' דתהו נפלו בקליפה ושם ב"ן הוא היורד ומברר אותן להעלותם מהיכלות החיצוני' לקדושה האלקי', וזהו פי' טר"ף כי רפ"ח עם הכולל גימט' טר"ף¹⁵⁰ כו'. ומ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טר"ף לביתה טרף זה היינו מה שלוקחין הניצוצו' מן החיצוני' שעלו בידיהם בדרך שביר"ה ונפילה מז' מלכי' דתהו וז"ש חיל בל"ע ויקיאנו¹⁵¹ שמוציאי' בלעם מפיהם כו' וזה נעשה בחי' מזון וחיות לסט' דקדושה. כי יש גבול ומדה ליניקה ושפע בסט' דקדושה והוא הנק' חק כמ"ש וח"ק לנערותי"ה כו', פי' ח"ק זה היינו בחי' קצבת המזון הקצוב לכל העולמות שבסט' דקדושה וע"ד מ"ש ואכלו את חוק"ם¹⁵² וכאשר כלה הקצבה שניתנה להם יורדת המל' לטרוף טר"ף מניצוצי' דקדושה שביד החיצוני' ונותנת מזה בחי' מזון וחיות לסט' דקדושה בחק וקצבה. וז"ש וח"ק לנערותי' פי' נערות"י' הן ההיכלות העליונו' שבסט' דקדושה ונק' ז' הנערות¹⁵³ כידוע, ויש בזה ב' מדרגות, הא' אנשי ביתה שבפנימיות העולמות ולהם נותנת טרף ומזו"ן יתר [oldpage_800] ּ על המדה הקצובה להם כי זהו הבא מן השלל שאין לו קצבה. והב' הן נערותי"ה שבחיצוני' העולמות שנותנת מזה הטרף לחם חוקם בחק וקצבה ולולי זה הטרף הי' כלה השיעור והמדה הנמדד להם מלמעלה ע"פ קו המדה כנודע וד"ל.

והנה טרף זה¹⁵⁴ הנלקח מן החיצוני' הנה בזאת הלקיחה ממילא ניטל מהם מקור החיות וימותו וז"ש אשר שלט האדם באדם¹⁵⁵ לר"ע ל"ו כו' וכן כתיב כי גחלים אתה חותה על ראשו¹⁵⁶ כו' משום דבירידה זאת שהמל' יורדת ומתלבשת בחיצוני' גורמת להם מיתה ואבדון כו' וכמ"ש במ"א שזהו ענין הברורי' כו'. וא"כ בהכרח לומר שיש בזה הבירור מבחי' הגבורו' והדינין מאחר שהורג ליניקו' החיצוני' ופוסק חיותם ממקור חוצבם כו'. וזהו בחי' ה"ג דרוח צפון המתעורר במל' בחצות לילה ובטש בגדפוהי דתרנגולא¹⁵⁷ למטה וכידוע שזהו ענין הנותן לשכוי בינה¹⁵⁸, כי שרש ה"ג הללו במל' באין ונמשכין מלמעלה מעלה דהיינו מבחי' ה"ג שביסוד דבינה דאצי' וע"כ אמר הנותן לשכוי בינה דוקא וכמ"ש במ"א וד"ל. ואחר שבחי' ה"ג הללו פוסקי' יניקו' החיצוני' ועולין מהם בחי' הטוב שבהם לקדוש' האלקי' הנה הם עולין בשיר וזמרה ע"ד דמיון המנצח המלחמה כשמביא שלל האויב שמרנן ומזמר בשמחה כו' וד"ל.