רנה, א

דוקא שזהו השפע מגבוה לנמוך כו' וע"כ אמר דתורה ושפע [ו]צדקה דמצות אחד הוא, כמו הטעם שנק' התורה טוב מפני מ"ש האור כי טוב²⁶¹ וטבע הטוב להטיב²⁶² להחיות רוח שפלים שהן המצות שנק' צדקה כמ"ש צדיק ה' צדקות אהב²⁶³ כו' וכמו והאר עינינו בתורתיך²⁶⁴ כו' וזהו שמש וצדקה ענין אחד הוא וד"ל.

והנה יש בזה ג' מדרגות א' כאשר הלבנה עומדת בקירוב גדול לשמש שאז אין בה אפי' נקודה א' ואינה מאירה כלל (כענין הכלה הופכת פניה²⁶⁵ כו') ואינו נק' מולד הלבנה כלל. והב' כאשר הלבנה מתחלת לקבל מן השמש הנק' מולד הלבנה כנקודה קטנה. והג' בהתמלאותה אורה²⁶⁶ מעט מעט עד חצי חדש שנתמלא[ה] בכל חצי האחרון שבה כנ"ל. וכך הוא בכנס"י שבמצרים היו בתכלית הקטנות ולא יוכלו לקבל אור ה' בגילוי גמור בנפשם פב"פ (והוא מפני שנגלה עליהם²⁶⁷ כו' כמו קירוב השמש ללבנה שנתבטלו ממציאותם ורק מרחוק ה' נראה להם²⁶⁸ בבחי' מקיף וכמו לכתך אחרי²⁶⁹ כו' והוא בחי' האמונה שנק' אירוסין²⁷⁰ ולא נישואין כידוע). והב' בשעת עמדן במ"ת שהי' תחלה קולות וברקים וקול השופר²⁷¹ הולך וחזק מאד כנ"ל²⁷² עד שנפלה עליהם אימה ופחד גדול בבחי' ביטול במציאות לגמרי כמו מה להלן באימה כו' וכמ"ש וירא העם וינועו²⁷³ ויעמדו מרחוק. אך אח"כ התחיל להאיר בנש"י מאור הוי' עצמו באמרו אנכי כו' שהוא אור דתורה שהוא כאור השמש כנ"ל, אבל עדיין לא הי' האור מתפשט בכל המקומות שלהם²⁷⁴ רק כנקודה א' וכמ"ש ויצא כברק חיצו²⁷⁵ כו' ע"כ על כל דבור פ"נ מצד שלא יכלו הכלים שלהם לקבל האור כו', עד שנסעו מ"ב מסעות שבמדבר נכנס בהם האור מעט מעט עד שבא"י נתמלא האור בכל קומת בנין כלבנה בחצי החדש כו'. וזהו אנכי אשר הוצאתיך מאמ"צ בקירוב גדול כנ"ל וקרבם להר סיני להיות בבחי' פב"פ בבחי' ביטול במציאות והתחיל להאיר בהם אור דתורה כנ"ל, ואח"כ הכניסם לא"י שהוא כמו בחי' מילוי הלבנה ע"י הקיום התו"מ בא"י דוקא, וזהו ואעלה²⁷⁶ אתכם מעני מצרים [oldpage_746] ּ כו' אל ארץ טובה ורחבה שקבלו עצמות אור א"ס שמתו"מ שם באים²⁷⁷ בבחי' התרחבות ומילוי ולכך נק' ארץ טובה ורחבה כו' כמ"ש כי רחבה מצותך מאד²⁷⁸ וד"ל. וגם עכשיו מקודם שיתחיל אדם ללמוד התורה יפול עליו אימה ופחד ויראה בבחי' ביטול במציאות כמו במ"ת ממש²⁷⁹ כמ"ש מה להלן באימה כנ"ל מאחר