ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תצוה</h2><h3>ועשית ציץ זהב טהור</h3>שסז, א

שסז, א

מבדיל כלל בין ו"ה לי"ה וממילא לא יהי' כ"ס ונרתק על י"ה כו' ויהי' השם שלם והכסא שלם. אבל כ"ז שלא נמחה זכר עמלק ולא הוסר בחי' המחיצה זו של ברזל בכאו"א מישראל אין השם שלם ואין הכסא שלם, וזהו כי יד על כו' [מלחמה] לה' בעמלק מדור דור כו' כנ"ל וד"ל.

להבין ביאור הענין איך הוא ענין כס י"ה למעלה [ו]איך הוא בנפש כ"א מישראל ה[נה] י[ש] להק[דים] ביאור מ"ש עזי וזמרת י"ה207 [דוקא] אז ויהי לי לישועה מהו ענין זמרת י"ה דוקא [כו'], דהנה ארז"ל עמ"ש כי בי"ה ה' צור עולמים208 ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז209 וידוע דעוה"ז נק' עלמא דאתגלי' דבה"א בראם212 בה' מו[צאות] הפ[ה] שבדב[ור] הע[ליון] דיו"[ד] מ[א'] כידוע, וביו"ד נברא העוה"ב שזהו בחי' עלמא211 דאתכסי'210 דמח'213 בהעלם שנמשך [oldpage_תקמג] ּ בבינה מנקו' דחכ'214 שנק' יו"ד ובכלל הן ב' מדרגות דסוכ"ע וממכ"ע214 שז"ש ברוך ה' מן העולם215 ועד העולם כו' וד"ל.

וביאור הדברים, הנה תחלה י"ל במהות ענין דב' אותיות הללו די' וה' כו', דהנה בציור תמונת האותיות ע"פ ס' הקבלה א"א לה' בלא יו"ד216 בתחלה, לפי שיו"ד מורה תמונתו ענין ובחי' צמצום כנקודה217 והה"א בציור תמונתו מורה בחי' ההתפשטו' לאו"ר218 דוקא וא"כ הרי הן ב' הפכים לכאורה שהצמצום דבחי' נקודה הוא העדר ההתפשטות דוקא, והה"[א] הוא בבחי' ההתפשטו' לאו"ר דוקא. ולפ"ז הי' ראוי שי[ו]קדם וי"ו לה' שהוא בחי' הקו כידוע בענין נקודה קו שטח219, דא"א ל[היות] מנקוד[ה] שטח כ"א ע"י אמצעות הוי"ו שהוא בחי' הקו שנעשה מנקודה שהוא בחי' הירידה והמשכה מלמעלה למטה עכ"פ ואז מן הקו נעשה בנין השטח כדלי"ת באורך [וברוחב], וכל ציור ותמונה שטח[י'] הכל מן הקו דוקא ולא מן הנקודה די' שהוא מורה בחי' העדר ההתפשטו' דוקא, ואיך יומשך ממנו ה' שהוא ההתפשטו' היפוכו דוקא. אך הענין הוא לפי שביו"ד עצמו כלול קו ושטח שהן מילוי דאותיות ו"ד שביו"ד (שהן בחי' המדות ודבור שבחכמה220 בהעלם ויוצא לגילוי מן ההעלם בה' דבינה כו'). ואמנם בחי' הגילוי מן ההעלם דקו ושטח הכלול ביו"ד זהו שנמשך בציור ותמונה דאות היו"ד עצמו שאינו נקודה פשוטה קטנה אלא נמשך בדרך ציור ברוחב מעט, רק שמקצר בו

הערות

  1. 207. עזי וזמרת י"ה : בשלח טו, ב.
  2. 208. כי בי"ה ה' צור עולמים : ישעי' כו, ד.
  3. 209. ביו"ד נברא העוה"ב. . העוה"ז : ראה מנחות כט, ב.
  4. 212. דבה"א בראם : ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. לעיל פ' שמות לד, א. וש"נ.
  5. 211. עלמא דאתגלי'. . עלמא דאתכסי' : נסמן לעיל שנו, ד.
  6. 210. דעוה"ז נק' עלמא דאתגלי'. . העוה"ב. . עלמא דאתכסי' : ראה גם לעיל שנו, ד.
  7. 213. עלמא דאתגלי'. . שבדב[ור]. . עלמא דאתכסי' דמח' : ראה גם לעיל פ' בשלח קמג, ד. וש"נ.
  8. 214. וביו"ד נברא העוה"ב. . בבינה מנקו' דחכ' : ראה גם לקמן פ' פקודי תמג, ב. וש"נ.
  9. 214. דסוכ"ע וממכ"ע : זהר (רע"מ) פינחס רכה, א.
  10. 215. ברוך ה' מן העולם : ראה גם לעיל פ' שמות יח, ג. וש"נ.
  11. 216. א"א לה' בלא יו"ד : ראה בסמוך בפנים ד"ה וזהו הטעם.
  12. 217. שיו"ד. . תמונתו. . כנקודה : ראה אנציק' תלמודית (כרך כא) אות יוד הערה 4.
  13. 218. לאו"ר : אכא: לאורך ורוחב.
  14. 219. נקודה קו שטח : ראה גם לעיל פ' בשלח קפה, א. וש"נ.
  15. 220. ו"ד שביו"ד. . המדות ודבור שבחכמה : ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' ח. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.