שמט, ב

ע"י הצמצום דשם אלקי'²³⁷ דוקא, והיינו בחי' ה"א אחרונה דשם הוי' שבה"א בראם²³⁸ כידוע [ונק'] אתא קלילא דלית בי' מששא²³⁹ שאין הה"א נרגש במבטא כלל להיותו רק [oldpage_1032] ּ הבל חיצוני שז"ש וברוח פיו כו', וע"כ גם העבודה דמלאכים היינו [ב]בחי' רוח שאומרים שירה בהתכללו' וביטול דרוח שה[וא] התעוררות קול ורוח, ואמנם אינו נק' רוח הוי' רק רוח אלקי' כמו ברן יחד כו' ויריעו כל בני האלקי'²⁴⁰ וכן כל המלאכים דעשי' שנזכר בפסוד"ז. וכך גם עבודת האדם בפסוד"ז בהתבוננו' בביטול כל צבא השמים כמו הללו את ה' מן השמים²⁴¹ וכה"ג זהו התפעלות הנפש בבחי' רוח שלא ברוח הוי' שלא נמשך בזה מרוח דהוי' כנ"ל וזהו מדרגה הא' וד"ל.

ומדרגה הב' הוא מ"ש ואחר²⁴² הרוח רעש לא ברעש ה' כו' [ו]זהו בברכת יוצר שאומרים איך [ש]המלאכים דיצי' מקדישים וממליכים את שם המלך כו' וכולם מקבלים עליהם עומ"ש כו' עד והאופנים ברעש גדול²⁴³ כו', דהנה מה שהשרפים אומרים קדוש²⁴⁴ והאופנים ברעש גדול [כו'] אומרים ברוך הכל [הוא] בא מצד הפלאת ההשגה שלמעלה מכלי השגתם [המצומצם] מאור ה' שמלובש בתוכם, וע"כ אומרים קדוש בוי"ו שהוא וי"ו דשם הוי' שלמעלה [מ]צמצום ההמשכה דאלקי' הנמשך מה' תתאה הנ"ל שאינו בגדר ממכ"ע כו' ומחמת שאינו נתפס בכלי מוחם וקדוש ומופלא מהם לזה או' קדוש אי' מקום כבודו כו', וזהו ג"כ סיבת התפעלות דאופנים ברעש גדול ואו' ברוך שיומשך [מ]כבוד הוי' ממקומו למטה (אלא שהשרפי' או' קדוש כמו שהוא למעלה ואופני' מתפעלים ברעש יותר מפני שאין משיגים כלל בוי"ו דקדוש שמאיר בבחי' מקיף עליהם וגם בשרפי' שאו' קדוש וי"ו זה דשם הוי' לא נמשך רק אפס קצהו בצמצום גדול [כו')]. ו[מ]ובן מזה עכ"פ שמבחי' ה"א המצומצם בתוכם ממש לא הי' התפעלות הרעש באופנים ולא היו השרפי' או' קדוש מאחר שמושג ומתיישב בכלי השגתם, אך מבחי' וי"ו דשם הוי' שקדוש ומובדל מן העולמות להיות למעלה מה"א האחרונה המלובש בתוכם ממש וזה יבא סיבת התפעלות ברעש גדול כו'. וז"ש ואחרי הרוח (דמלאכים דעשי' דכתי' עושה מלאכיו רוחות כנ"ל) רעש דאופנים וחיות דיצי'²⁴⁵ ואמנם אין זה ברעש הוי' לפי שאין כל שם הוי' נמשך בזה רק הוי"ו וה"א וגם [זה] הוי"ו אינו מאיר רק בבחי' מקיף עליהם מקדש הוי'²⁴⁶ כנ"ל וד"ל.