רצט, א

עוזינו צור משגבינו כו', ולכאורה אין ענין סמיכות שז"ש אלקי עולם [ברחמיך] כו' למה שקדם תחלה שהוא ית' מלך מרומם לבדו ומתנשא מימו"ע כו'. אך הענין הוא דבאמת יש להם סמיכות זה עם זה והא בהא תליא דוקא דמשום שנק' מלך מרומם לבדו ע"כ או' [oldpage_תלה] ּ אח"כ אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו, והענין [הוא] כידוע בשרש ענין וסיבת מדה"ר הגדולים בא[ה] מב' סבות שהן כא[חד], א' מצד הרוממות דמשפיע כל שהוא רם ומתנשא ביותר כמלך גדול ביותר. ו[ה]ב' מצד שפלות המקבל כמו עני ומדוכא ביותר שלפ"ע הרוממות והשפלות כן יגדל מדה"ר (כמו מחי' מתים בר"ר²⁹⁰ ), ויש בזה שיעור ומדה עכ"פ שאם אין ברוממות ע"כ²⁹¹ כשר קטן והמקבל אין שפע²⁹² כ"כ יתמעט הרחמי' ביותר, ולפ"ע זה יתחלקו הרחמי' מן המלך על השרי' ועבדיו לפ"ע הרוממות והשפלות. אבל יש בחי' רחמים שאינו בא בשיעור ומדה כלל ולכן הכל שוין בה כעני [כ]עשיר [כ]עבד והשר גדול, [ו]הוא [כאשר] הרוממות והתנשאו' דמשפיע הוא מלמעלה נבדל לגמרי בערך מהכל ולא באה בגדר וערך הרוממות וההתנשאו' על זולתו שאינו בערכו כלל, כמו האדם שנבדל בערך מן הצו"ד²⁹³ ויש לו יחוס עם החי יותר עד שיתעורר ברחמים עליו ולא יתעורר ברחמים על הצו"ד, ואם מרחם על איבוד מעשה ידיו בצו"ד הרי יש בזה מדה לפ"ע שיגיע אליו מבחי' היחוס והדבור²⁹⁴ דצו"ד וכ"ש החי שמתייחסי' עמדו וכלולי' במדבר (וכמ"כ למעלה שחס על נינוה²⁹⁵ על האדם ובהמה רבה [ש]על האדם יש רחמים יותר כנ"ל ). אבל כאשר נבדל בערך לגמרי לא יתכן לחלק הרחמים במדרגות שונות כ"א על הכל יפול הרחמים בשוה על האדם כמו על הדומם, וכן במלך המרומם ביותר וערך נבדל לגמרי על הכל יפול הרחמים בשוה על השר ועבד הקטן בשוה דגם השר אין לו יחוס עמו בשוה ממש עם העבד כו' וכן על העשיר ועני מדוכה כו'.

וכן ²⁹⁶ יובן למעלה בבחי' רחמים [רבים] העליונים שיש בזה ב' מדריגות, הא' הבא בשיעור ומדה בב' אופנים מחולקי' א' לפ"ע הרוממות והשפלות שהוא הנק' עומ"ר ועומ"ת דלפ"ע הרוממות דבחי' סוכ"ע הכללי שמתנשא מימו"ע ונשגב שמו מן הד' עולמות דאבי"ע הרי נמשך בחי' הרחמים בהתחלקות. והב' לפ"ע כל עולם ועולם ביחוס חבירו²⁹⁷ ע"ד דוגמא בד' חלקי דצח"מ שכלולי' בזה ד' עולמות דאבי"ע²⁹⁸ בחי' אדם מדבר באצי' (שהוא יו"ד דשם ה'), ובחי' החי בעולם הבריאה כשרפים וחיות ואופנים²⁹⁹ דבריאה כו' (והוא ה"א³⁰⁰ ), ובחי' צומח עולם